אחת מהדוברות המרכזיות בעצרת המחאה ברוממה במוצאי שבת האחרונה, הייתה פרופ' פניה עוז זלצברגר, סופרת, היסטוריונית וגם בתו של הסופר ואחד מסמלי מחנה השמאל בישראל, עמוס עוז.
בעצרת המחאה בשבת, בפני 13 אלף מפגינים, קראה פרופ' עוז למרי אזרחי והחרפת הצעדים במאבק על צביונה של ישראל.
בראיון ל"מיינט חיפה" מתריעה פרופ' עוז כי יישום הרפורמה המשפטית יביא לסופה של ישראל הדמוקרטית, שתושביה יהפכו לנתינים.
מה את מרגישה בימים אלה?
"זה לא עניין של הרגשה אלא עובדות מוצקות למדי לפיהן השלטון הנוכחי החליט לשנות את שיטת השלטון בישראל מדמוקרטיה לשלטון סמכותני, כדוגמת זה שהונהג בהונגריה".
מה הכי מדאיג אותך?
"השינויים בוועדה למינוי שופטים. הרפורמה מציעה שתי הצעות שיישומן יאפשר לממשלה לבחור את שופטי בית המשפט לעתיד לבוא. ואם יחליט ראש הממשלה שהנשיאה הבאה של בית המשפט העליון תהיה טלי גוטליב, כך יהיה. מדובר במעבר הוליסטי למשטר ללא רשות שופטת עצמאית. אדגיש כי כבר עכשיו אין לנו כנסת עצמאית וזו הפכה להיות משרתה של הממשלה. נתניהו ולוין רוצים כעת כי בית המשפט יהפוך למשרתה של הממשלה באותה מתכונת".
"צעדים קיצוניים"
האם ההפגנות יוכלו להבנתך לעצור את הרפורמה?
"אני מעריכה שלא. יצטרכו להמשיך הרבה מעבר להפגנות. נצטרך לעבור למרי אזרחי. ולפני שמזדעקים, מדובר בכלים לגיטימיים בדמוקרטיה".
איך יבוא לידי ביטוי מרי אזרחי?
"מרי אזרחי מתרחש כשאין כל ברירה אחרת להגן על הדמוקרטיה, מלבד הפרת חוק ומתוך נכונות לשאת בעונש על הפרת החוק. בפועל זה יכול להיות אי תשלום מיסים, אי התייצבות למילואים, השבתה של שירותים חיוניים ועוד. נבהיר כי אל מול כוחה של הממשלה, ידם של האזרחים על התחתונה. הממשלה הופכת את האזרחים בהדרגה לנתינים, מטילה הגבלות ושוללת זכויות".
מרי אזרחי הוא צעד קיצוני.
"מי שרוצה להילחם עם אופייה ועתידה של המדינה יהיה חייב לנקוט בצעדים הקיצוניים ביותר".
פרופ' עוז זלצברגר עבדה לצד אביה, הגישה איתו עבודות, ומכירה היטב את אחד מהקולות החזקים של מחנה השמאל בישראל בעשרות השנים האחרונות. הבת פניה ממשיכה את דברי אביה, שבחייו התריע לא אחת על הכיוון אליו דוהרת המדינה.
מה אביך היה אומר על המחאה והרפורמה?
"אבי היה אומר בדיוק את אותם הדברים רק מבטא אותם טוב ויפה יותר".
לאן הולכת ישראל מכאן?
"הרפורמה הזאת לא מצביעה על כיוון טוב. עבדתי לאורך שנים עם ילידת חיפה השופטת רות גביזון, שביקרה את בית המשפט העליון בנוסח פרופ' אהרון ברק. לרפורמה המוצעת גם גביזון הייתה מתנגדת ומתקוממת".
איך העולם רואה את הרפורמה?
"תלוי באיזה עולם אנו מדברים. העולם מורכב מדמוקרטיות שעומדות על המשמר ומדינות בואכה דיקטטורה. כל מדינה מסתכלת על ישראל בצורה אחרת. ברור שמדינות כדוגמת הונגריה של ויקטור אורבן יברכו על ההפיכה והרפורמה בישראל. מי שנסער הם ידידה של ישראל בעולם, לאו דווקא יהודים, כדוגמת בריטניה, צרפת, גרמניה ויפן. ברגע שהחוקים יעברו, וכנראה הם יעברו, בקריאה שלישית, נראה הרבה ידידים שיפנו לישראל את הגב בשברון לב".
היועצת המשפטית לממשלה תפוטר?
"קשה לדעת. מה שברור שבינתיים יהפכו את חייה לבלתי נסבלים, והיועץ המשפטי הבא יהיה 'יס מן' מוחלט ובעל צייתנות עיוורת".
"נמשיך להילחם"
את מצפה מעוד גורמים שיביעו התנגדות?
"אין ספק כי יש מתקרנפים, משתפנים ובנות יענה. גן החיות הזה יחגוג באוניברסיטאות ובישראל. יהיו מי יעמדו באומץ מול מה שיתחולל במדינה, אבל אנשים בעלי מצפון יתקשו לחיות כאן, אלא אם כן יהיו קרנף, שפן או בת יענה. אני לא בוחנת את ידידיי לפי משלח ידם אלא לפי אומץ ליבם".
באוניברסיטת חיפה מתריעים מהפגיעה הצפויה באקדמיה.
"זה מובן לי. בהונגריה בעטו אוניברסיטה מחוץ למדינה. אני מקווה שלא נראה את אוניברסיטת חיפה או תל אביב נאלצות לעבור לקפריסין. זה יהיה יום קשה. אבל אני פחות דואגת לאקדמאים ויותר לאנשים המוחלשים שזכויות האדם שלהם ייפגעו".
בראשם התושבים הערבים?
"בוודאי. כבר יש דיבור ומגמה של סילוק מהכנסת של נציגי הערבים שלא מוכנים להביע נאמנות על פי הפורמט שיקבע השלטון. אם חברי הכנסת הערבים יסולקו, זכותם הבסיסית של מצביעים ערבים תיעלם. בהמשך נראה פגיעה נוספת בזכויות בסיסיות ובהליך הבחירות".
מקובלת עלייך השתתפות מפגינים ערבים ודגלי פלסטין?
"לצערי אין הרבה מפגינים ערבים. אי אפשר לבוא בטענות לאוכלוסייה מוחלשת. לגבי דגל פלסטין, הרי שאין לי בעיה אם מניפים דגל לשלום. לא אוכל לקבל מי שמניף דגל כדי לצהול על פיגוע. ברור שיש מטען רגשי במפגש עם דגל פלסטין. יש לתת דעתנו למשמעות הדגל ולא על הבד עצמו".
השתתפות ערבים תפצל את מחנה המחאה?
"לא אהבתי את המילה מחנה. לדעתי אנו מחנה של גיוון עם קשת דעות, והמשותף היחיד לכולם הוא הרצון בשלום ובשלטון נקי".
גנץ ולפיד מציעים הידברות עם נתניהו.
"אני תמיד בעד הידברות אבל כאן הייתה מתקפת חקיקה של הממשלה, שברגל גסה, בפתאומיות, ומתוך ניסיון לבצע מחטף אדיר, גרמה למשבר שלא היה כדוגמתו מאז מלחמת העצמאות. לדבר עם נתניהו זה לדבר עם עם התליין על אורך החבל".
קראו גם:
איך זה ייגמר?
"יהיה רע ואחר כך רע מאד. נצטרך מזל כדי להתחמק מהמצב. יהיה קשה להוציא את המדינה מהבור העמוק וייתכן שיושג פתרון שלא יהיה טוב. ייתכן שישראל תישאר מדינה עם שלטון סמכותני. אם יושג פתרון דמוקרטי למשבר, הרי הוא ייקח זמן רב וידרוש תחכום רב כדי להוציאו לפועל. בבחינת אבן שטיפש אחד השליך לבאר, עשרה חכמים לא יוכלו להוציא. אנו נמשיך להילחם".
