אחרי כ-30 שנות פעילות, עשרות אלפי כתבות וגיליונות, הגיע זמנו של הגיליון האחרון שיפורסם השבוע. חוקר התקשורת פרופ' גבי וימן, מתייחס לעלייתם וסגירתם של המקומונים, ובראשם ידיעות חיפה. פרופ' וימן טוען שזה אינו סופה של העיתונות המקומית, אלא שינוי מתבקש בפורמט.
איך תשפיע סגירת עשרות מקומונים אם בכלל על הציבור?
"המקומונים בישראל מילאו תפקיד חשוב: הם סיפקו חדשות, רכילות, מידע ופלטפורמת פרסום במישור המקומי. היה לכך ביקוש רב ולכן המקומונים פרחו, בעיקר בפריפריה בה החלו (באר שבע, חיפה, אילת). אולם, השינויים בסביבה התקשורתית עם המעבר לפלטפורמות דיגיטליות – הקשתה גם על המשך הקיום של המקומונים. הם יחסרו בוודאי לקוראים רבים ולמפרסמים קטנים אך אלה ימצאו מענה חדש בעיתונות המקומית אונליין".
האם מעבר העיתונות הכתובה לאתרי האינטרנט הפכה את החדשות לטובות יותר? או לצהובות יותר?
"המעבר לעיתונות מקוונת לא תמיד מטיב עם העיתונות וקהליה: המודל הכלכלי המסורתי של עיתונות בתשלום התערער וההכנסות ירדו. זה החליש את כוחה של העיתונות וגם את יכולת העמידה שלה בפני לחצים מסחריים ופוליטיים. יתר על כן, צמחה לצד העיתונות הממוסדת עיתונות מקוונת לא מפוקחת, פראית וחסרת אתיקה מקצועית. זו הפכה לבימה של פייק ניוז, לפרסום סמוי ולכתיבה פרועה וצהובה".
8 צפייה בגלריה
ידיעות חיפה כיסה תרבות, פוליטיקה, ספורט וכל היבט בחיפה מאז 1990
(צילום: ידיעות תקשורת)
האם צריך בכלל מקומונים או שכל תושב עם מקלדת הוא עיתונאי לגיטימי?
"הצורך בחדשות מקומיות ובימה למפרסמים מקומיים – לא נעלם. לכן, התופעה של מקומונים לא תיעלם אבל תעבור שינוי והתאמה למפת התקשורת החדשה. אבל גם כאן תידרשנה אמינות, מקצועיות וחשיפה. את אלה ישיגו רק אתרים ממוסדים ומוכרים ולא כל בלוגר עם מקלדת".
סגירת המקומונים נובעת מהיעדר קוראים ומעבר המפרסמים לגוגל ופייסבוק. איך זה הולך להשפיע עלינו בשנים הבאות?
"בכל העולם וגם אצלנו, התקשורת עוברת סדרת מהפכות מהירות מאד. הקוראים הצעירים ניזונים רק מאתרי חדשות מקוונים, מרשתות חברתיות וקבוצות מקוונות. המפרסמים מעבירים תקציבי פרסום לרשת ולרשתות חברתיות. כך נחלשים ערוצי תקשורת מסורתיים ובהם עיתונות מודפסת, רשתות טלוויזיה וגם תחנות רדיו. אבל התהליך אינו ממית את אמצעי התקשורת, הוא רק מעביר אותם שינוי מתבקש: הם משנים פניהם, עולים לרשת ומסתגלים לסביבה החדשה. תהליך זה מצא ביטויו גם בסגירת חלק מהמקומונים המודפסים בישראל".
ידיעות חיפה כיסה ב-30 שנה מה קורה בעירייה, בבתי המשפט, בתרבות, באוניברסיטאות, ברכילות, ובספורט ועוד. האם הייתה פה עיתונות אמיתית בעלת ערך ביצירת קהילה וחברה או שזו הייתה עיתונות שכל עניינה היה כסף ופרסום?
"חיפה הייתה מקרה מיוחד ומעניין בהיסטוריה של מקומונים בישראל. היותה של חיפה עיר גדולה אך פריפריאלית, רחוקה ממוקדי תעשיית החדשות – יצרה ואקום תקשורתי. לכן כאן בחיפה ובקריות צמחה עיתונות מקומית חזקה, מבוססת ובעלת קהל קוראים. "כלבו" ו"שחף" לצד "הד הקריות" היו החלוצים ואז הצטרף גם "ידיעות חיפה" בניהולו של יעקב שחם ז"ל שהיה למקומון מוביל".
"המקומונים בחיפה סיקרו פוליטיקה מקומית, אירועים מקומיים, ספורט מקומי וגם רכילות מקומית. בכך הם ענו על צורך ציבורי. עורכים, כתבים ובעלי המקומונים ידעו כי בכך תלויה אמינותם והצלחתם ולכם לא נכנעו רק לשיקולים מסחריים. יתר על כן, העיתונות המקומית בחיפה, הודות לכוחה, לא רק דיווחה על המתרחש, היא גם שינתה את העיר והשפיעה על המתרחש באמצעות כתבות תחקיר וחשיפות של מחדלים, שחיתויות ועוד".
לצד השינויים בעיתונות לאורך 30 שנה, הקהל לא השתנה ולא התחדש. האם ניתן לשנות את המגמה ולמשוך צעירים לצרוך חדשות? האם זה קרב אבוד?
"הטענות כי הצעירים לא מתעניינים בחדשות הוא מיתוס כוזב. הם מוצאים את החדשות שמעניינות אותם בדרכים אחרות, חדשות ועכשוויות יותר. הסטודנטים שאני מלמד יודעים למצוא את החדשות במקורות מקוונים, ברשתות חברתיות, בפודקאסטים, ובקהילות מקוונות. הם יודעים מה קורה, מעודנים ומעורבים בנעשה, אבל לא מקריאת עיתונים מודפסים או צפייה בחדשות הטלוויזיה".
לאן הולכת העיתונות בישראל? והאם פוזרה סופית מדורת השבט? האם יש קונצנזוס על אמצעי תקשורת אחד?
"מדורת השבט הישראלית התפזרה כבר לפני שנים רבות. השבטים השונים בישראל מצאו להם מדורות תקשורתיות משלהן וכך אבדה הדומיננטיות של ערוץ אחד או עיתון מוביל. התהליך העכשווי של עליית העיתונות המקוונת רק יעצים את החלשת מדורת שבט מרכזית עקב ריבוי היצע תקשורתי והדלת פיזור הקהלים. יש לכך פן חיובי של פלורליזם תקשורתי, גיוון ותחרותיות. אך יש גם פן שלילי מעציב של פיצול והגדלת שסעים חברתיים כאשר קהלים מתבצרים בערוצים המהדהדים רק צד מסוים באופן צר ומתנכר לאחרים".
פרופ' וימן: "לבסוף, כמה מילים אישיות: סגירת "ידיעות חיפה" היא אירוע עצוב עבורי. ליוויתי את העיתון מיומו הראשון, ראיתי מקרוב את מאבקיו הקשים והנוקשים של חברי יעקב שחם ז"ל לבנות ולבסס את העיתון. פינות רבות בחיפה בה נולדתי והייתה ביתי החם במשך עשרות שנים נעלמו: בית החולים "אלישע", הברזלים ליד קולנוע "ארמון", מלך הפלאפל באלנבי, קפה פאר במרכז הכרמל, אצטדיון מכבי בקרית אליעזר, חוף "כיאט ביץ' עם התאים הפרטיים, התחנה המרכזית הישנה בשדרות הציונות ועוד. ועכשיו גם "ידיעות חיפה": המקומון הוותיק, כמו אתרים רבים בחיפה, יפנה מקומו לחדש ורענן יותר, אבל ייזכר כאבן דרך נוסטלגית בקורותיה של העיר חיפה".
פורסם לראשונה: 12:56, 21.12.25
