בכיכר האודיטוריום שבמרכז הכרמל התקיימה (רביעי) עצרת אותה יזם מטה משפחות החטופים. לעצרת קדם מיצג בו הונחו 240 בלונים צהובים, כמספר החטופים, לצידם נעלים המסמלים את החטופים, וחוברו אליהם בלונים צהובים ותמונות של השבויים בידי חמאס.
אל העצרת הגיעו מאות אנשים, ובין נציגי המשפחות שנשאו דברים, גם פרופ' שמחה גולדין, ששב ודרש כי כל עיסקת החלפת שבויים תכלול גם את השבת גופת בנו סרן הדר גולדין שנהרג במהלך מבצע צוק איתן.
שמחה גולדין: "העוצמה של ישראל חייב להיבנות מחדש וזה חייב להתחיל בניצחון והבאת השבויים חזרה. אני קורא לממשלה להתעסק בדבריםה גדולים, וכל אלו שרוצים להיות המנהיגים שלנו, שיביאו את הילדים הביתה ".
במהלך העצרת נאמו גם נועם אלון בן זוגה של ענבר היימן תושבת חיפה ואוהדת מכבי חיפה, ושיר סיגל תושבת חיפה, ביתם של אביבה וקית' סיגל שנחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה.
שיר סיגל: קוראים לי שיר, גדלתי בכפר עזה כל חיי, בשנים האחרונות אני לומדת לתואר ראשון בעבודה סוציאלית וגרה עם בן זוגי בחיפה. באתי לכאן כדי לדבר על ההורים שלי. מאותו יום שבת נוראי לא שמעתי את קולם, לא הרגשתי את כף ידם,
לא קיבלתי מהם חיבוק. אני לא יודעת אם קר להם או חם להם. לא יודעת אם הם ישנים בלילה. לא יודעת אם הם מקבלים את התרופות שהם חייבים לקבל על בסיס יומי.
שיר המשיכה: "ההורים שלי הגיעו לכפר עזה לפני 42 שנים, המשפחה שלנו עברה יחד כל מבצע, כל מטח, שכן שלנו נהרג מפגיעה ישירה מפצמ"ר. בשירות הצבאי שלי הייתי תצפיתנית בעזה, היה לי ברור שהמטרה שלי היא לשמור על המדינה שלנו, עשיתי את זה כי זה מה שההורים שלי לימדו אותי. תמיד להיות בנתינה ותמיד לאחוז בעובדה שאין לנו ארץ אחרת.
"שני ההורים שלי עלו לארץ, הגיעו לכאן ולמדו את השפה, לבשו מדים והתגייסו לצבא. שניהם אנשים של נתינה, שלום ואהבה. הם לימדו אותי להאמין בטוב האדם וגרמו לי להרגיש ביטחון.
"ההורים שלי, אני ושאר תושבי העוטף היינו החומה האנושית של המדינה הזאת. כבר למעלה מ-15 שנה שאנחנו חווים על נפשנו ועל בשרנו את התופת והמלחמות מול חמאס. ובתגובה שומעים שאנחנו גיבורים, שאנחנו אמיצים, אידאליסטים, ציונים.
"השתיקו אותנו שנים עם כסף, עם אמירות פופוליסטיות ריקות מתוכן, עם תחושת ביטחון שהיום כולם יודעים שלא החזיקה מים! הפקירו אותנו! שיקרו לנו! המדינה הזו לא שמרה על האזרחים הכל כך טובים שלה וזה כישלון ברמה הקשה ביותר! שנים אני שומעת שיש לנו את הצבא הכי חזק בעולם- צבא ההגנה לישראל. כשאני חושבת על הגנה אני חושבת שבמינימום צריך לאפשר לאנשים תמימים לחיות בביתם, להיות בטוחים, להיות בתוך גבולות המדינה שלהם. המדינה שהם בחרו לעלות אליה. המדינה שחלמו עליה. והמדינה הזאת - המדינה הזאת הפקירה אותם! 25 ימים המדינה שלנו מפקירה מאות אנשים".
"אני מאוכזבת ברמה הכי גבוהה שניתן להתאכזב. ההורים שלי, אח שלי, החברה הכי טובה ועוד רבים כתבו לי באותו בוקר שבת שהם נמצאים בממד שומעים מחבלים צועקים אללה אכבר מחוץ לחלון, מלא יריות ורימונים שנזרקים לתוך ביתם ואין אפילו כוח צבאי קטן שלנו שמגן עליהם.
שיר: "איפה היה הצבא החזק בעולם??? איך זה יתכן שאנשים חיכו שעות על גבי שעות שיבואו להציל אותם במקום שאמור להיות המקום הכי בטוח בעולם שלהם??? ההורים שלי היו שם לבד בממד סגורים למשך שעות. ועכשיו? הם עדיין סגורים לבד. הם סגורים במנהרות, ללא אוויר, או תזונה מספקת, הם יושבים שם בדיוק כמו שישבו בממד לפני 25 ימים ואני בטוחה שהם יושבים שם ומחכים. הם יושבים ומתפללים שצה"ל יגיע אליהם!
"אם לא באותה שבת שחורה אז לפחות עכשיו! הצבא החזק בעולם. איך אני יכולה להאמין בטוב האדם כמו שההורים שלי לימדו אותי? איך אוכל להמשיך לחיות כאן במדינה הזאת ולחוש ביטחון? איך אוכל לישון בלילה כשבפעם האחרונה שראו את ההורים שלי הם היו ברכב עם מחבלים חוצים את הגדר של רצועת עזה??".
שיר: "האזרחים התמימים שנמצאים כרגע בעזה הם האנשים שעשו הכל נכון. מה שהממשלה ביקשה הם עשו. בנו להם ממד בבית כדי שהם ישארו, בנו להם גני ילדים מבטון מזוין כדי שהם ישארו, הורידו במיסים כדי שהם ישארו. עשו הכל כדי שהם ישארו ויהיו החומה האנושית של המדינה. היום חייבים להמשיך לעשות הכל כדי שהם ישארו.
"מאות אנשים מהעוטף כבר לא איתנו, ומאות זה לא רק מספר. זו השכנה שלי ממול, ההורים של חברה, בעלה של חברה אחרת. אנשים שגדלתי איתם ושגידלו אותי.
"ההורים שלי ושאר החטופים עוד איתנו. חיים ונושמים. כמו שעשו הכל כדי שהם ישארו בעוטף חייבים לעשות הכל היום כדי שהם יחזרו! מה שמעניין את חמאס זה האסירים הביטחוניים שלו. חמאס חטפו אזרחים בדיוק בשביל לקבל אותם בחזרה. אחרת הם היו רוצחים את כולם.
"אני דורשת מהממשלה שלי, הממשלה שאמרה לי כל השנים שאני גיבורה, הממשלה שנתנה להורים שלי תחושה שהם תמיד יהיו שם עבורם, לקבל את העסקה כשהיא תגיע.
שיר: "גם אם זה לא בתנאים שלנו, גם אם זה מחליש את מעמדנו במזרח התיכון וגם אם המחיר נראה גבוה מדי. המחיר ששילמנו כבר גבוה מדי והוא הולך ועולה בכל יום שעובר, בו האהובים שלנו נמצאים אצל השטן ומי יודע מה הם עוברים.
"אני מודה לכולכם שהגעתם לכאן היום. אני ושאר משפחות החטופים נמצאים בסיוט שמתמשך כבר 25 ימים. התמיכה שלכם נותנת לנו תקווה וכוח להמשיך להאבק להחזרתם של כל החטופים.
"אני פונה לממשלת ישראל- אין תירוצים, אין זמן, אין מילים שיוכלו לתקן. רק מעשים. תחזירו את כל החטופים הביתה היום, תחזירו את הביטחון לישראל לפני שיהיה מאוחר מידי. הממשלה שלנו גרמה לנו לכל כך הרבה נזק, שכנראה בחיים לא תוכל לפצות עליו. אני פונה אליכם, ממשלת ישראל- המעט שאתם יכולים לעשות הוא להציל את מי שעוד אפשר להציל. בכל מחיר. ועכשיו. ניצחון בלי החטופים זה הפסד.
קראו עוד:
נציגי המשפחות, ביניהם מי ששני הוריה שבויים בידי חמאס, שבו וקראו לממשלה לקדם באופן מיידי את החזרת החטופים בהם קשישים, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.
"קודם כל להחזיר אותם", קראו שלטים שנתלו בעצרת שהסתיימה בשירת התקווה.
