ניסיון של שב"ח פלסטיני להתקבל לעבודה בצפון תל אביב באמצעות תעודת זהות מזויפת הוביל למעצרו החודש, וזהו רק קצה הקרחון של תופעה הולכת וגוברת. זמינות טכנולוגית, קלות רכישה ברשתות החברתיות ורשתות פשע מאורגנות - הופכות את זיוף תעודות הזהות של כולנו לאתגר משמעותי עבור רשויות האכיפה בישראל.
השב"ח שנתפס, בן 34 מתרקומיא, החזיק בתעודת זהות ישראלית מזויפת של תושב ירושלים, באמצעותה ניסה להתקבל לעבודה. "החשוד עורר את חשדם של אזרחים שנכחו במקום, ואלה פנו למוקד המשטרה", מסביר רפ"ק בן גולדנברג, קצין מודיעין ובילוש במשטרת לב תל אביב. החשוד נעצר והובא לחקירה בחשד לשהייה בלתי חוקית והתחזות, וצפוי לעמוד בפני דיון להארכת מעצרו.
אולי יעניין אותך:
והנה עוד דוגמא מלפני חודשיים: שוטרי תחנת גבעתיים עצרו שוהה בלתי חוקי בן 44 שהועסק בבית קפה ברחוב ויצמן בעיר. החשוד אותר במהלך סיורים יזומים, והתברר כי הצליח להתקבל לעבודה לאחר ששלח לחברת כוח אדם צילום של תעודת זהות ישראלית מזויפת באמצעות הטלפון הנייד. הוא הספיק לעבוד במקום יומיים בלבד לפני שנתפס.
הבעיה הדיגיטלית
כיצד מצליחים השוטרים בשטח לזהות תעודה מזויפת? לדברי רפ"ק גולדנברג, ישנם מספר סימנים: "ראשית, רואים שהתעודה קצת בלויה, מקומטת יתר על המידה, להראות כאילו היא ישנה – על אף שהיא חדשה ויוצרה לאחרונה במעבדה".
בנוסף, תשאול פשוט יכול לחשוף את המתחזה: "אם אנחנו בשטח, אפשר לשאול את שאלות – כמו למשל באיזו קופת חולים אתה. לרוב הם מתבלבלים, כי לתושבי השטחים אין קופות חולים והם לא יודעים מה לענות... לבסוף, יש את הבדיקה הפיזית במחשב – ורואים שהתמונה במאגר היא של אדם הרבה יותר מבוגר מאשר הפועל הצעיר שתמונתו זויפה על תעודה של אזרח ישראלי".
תופעת הזיופים אינה חדשה, אך היא מקבלת תאוצה בעידן הדיגיטלי. סורקים, מדפסות איכותיות ותוכנות עריכה מתקדמות, הזמינות לכל דורש, מאפשרים כיום לייצר זיופים ברמה גבוהה יחסית בקלות. מעבר לכך, רכישת תעודת זהות מזויפת הפכה נגישה מתמיד, וניתן להזמינה בעלות של כמה מאות שקלים באמצעות אפליקציות מסרים מוצפנות כמו טלגרם.
הרשת שסיפקה הכל
ההיבט המדאיג ביותר הוא המעבר מזייפנים בודדים לרשתות פשע מאורגנות, המתמחות ב"אספקת" פועלים פלסטינים עם תיעוד מזויף לעסקים בישראל. במהלך החודשים האחרונים, ניהל מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב, בשיתוף יחידת יהלום של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, חקירה סמויה נרחבת. החקירה חשפה רשת עבריינית שעסקה באספקת פועלים פלסטינים לעסקים רבים בגוש דן, תוך הסעתם, הלנתם בדירות שכורות ומימון הפעילות.
מהחקירה עלה כי בעל חברת כוח אדם מחולון הפעיל רשת לאיתור שוהים בלתי חוקיים פלסטינים, העברתם לישראל עם תעודות זהות ישראליות מזויפות, ואספקתם לעסקים, ביניהם רשתות סופרמרקטים ומסעדות מוכרות בתל אביב. הרשת אף הנפיקה חשבוניות פיקטיביות לכיסוי הפעילות. חלק מבעלי העסקים נחקרו בחשד להעסקת שב"חים תוך עצימת עין מהתיעוד המזויף שהוצג להם.
עם המעבר לחקירה גלויה, נעצרו ארבעה חשודים מרכזיים על ידי שוטרי מפלג הונאה במחוז תל אביב ולוחמי זרוע מג"ב תל אביב. בין העצורים: בעל חברת כוח האדם (28) ועובד בכיר בחברה (26), שניהם תושבי הדרום. כמו כן, נעצר חשוד פלסטיני (27) מאזור חברון, בעל אישור שהייה בישראל, שקישר בין הרשת לתושב שטחים נוסף (32) אשר על פי החשד איתר וסיפק את הפועלים. החשוד האחרון נעצר במחסום באזור רמאללה.
מה העונש בחוק?
באופן מפתיע, בחוק העונשין הישראלי אין עבירה ספציפית העוסקת בזיוף תעודת זהות. בפועל, אדם המועמד לדין בגין עבירה זו מואשם בעבירת הזיוף הכללית: "העונש על זיוף תעודת זהות תלוי בנסיבות המקרה", מסבירה עורכת הדין הפלילית סיוון כהן, "שונה העונש שיושת על קטין בגין שימוש בתעודת זהות מזויפת לשם כניסה למועדון, בהשוואה לאדם בגיר שיבצע שימוש בתעודת זהות מזויפת על מנת לבצע הונאה תוך כדי התחזות".
העונש על זיוף מסמך כשלעצמו הוא שנת מאסר אחת. אולם, אם הזיוף נעשה בכוונה לקבל באמצעותו דבר, העונש עולה לשלוש שנות מאסר.
בנסיבות מחמירות, דינו של המזייף יכול להגיע לחמש שנות מאסר. "בהקשר זה, יוער כי זיוף תעודת זהות במרבית המקרים נחשב לזיוף בנסיבות מחמירות, וזאת בשל חשיבותו של המסמך שזויף המהווה מסמך רשמי אשר זיופו עשוי לפגוע במוסדותיה הרשמיים של המדינה," מוסיפה עו"ד כהן. האם העונשים האלה מספיקים כדי להרתיע? כנראה שלא.
תעודות זהות בישראל*
- 45% מבעלי תעודות הזהות (כ-3.2 מיליון תושבים) עדיין מחזיקים בתעודת זהות מהסוג הישן, כלומר לא "חכמה".
- 37% מבעלי הדרכונים (כ-2.9 מיליון תושבים) עדיין מחזיקים בדרכונים מהסוג הישן - הקלים לזיוף.
- 400 ניסיונות כניסה לארץ באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים אירעו רק בשנה האחרונה.
- 70% מ-3,834 התושבים שדיווחו על אובדן או גניבה של תעודת זהות חכמה שלוש פעמים ויותר, הם בעלי רישום פלילי או משטרתי.
*מתוך נתוני משרד מבקר המדינה
