בית משפט השלום בחיפה קבע בפסק דין מנומק, כי הצוות הרפואי בבי"ח רמב"ם התרשל, בכך ששלח אישה תושבת הקריות, בהיריון מתקדם לביתה, לאחר שהתלוננה על האטת תנועות העובר, מבלי לבצע בה בדיקות חיוניות שהיו עשויות לאתר כי העובר סובל ממצוקה.
הורי העובר, יפוצו על ידי רמב"ם בסכום כולל בסך 850 אלף שקל. את ההורים ייצגה עו"ד טלי טרייבנד העוסקת בתביעות רשלנות רפואית.
התביעה הוגשה גם נגד קופת חולים 'מכבי', שרופאיה ליוו את האישה במהלך הריונה. ב'מכבי' העדיפו להגיע עם ההורים להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בנפרד מהתביעה לפיצוי מבית החולים רמב"ם.
בתביעה שהוגשה נגד רמב"ם נטען כי האישה, אם לשני ילדים בריאים, הרתה בפעם השלישית בהיותה כבת 35, כשהיא סובלת מהשמנת יתר, זאבת (לופוס) וכן מתסמונת בשם ALPA, המאופיינת בקרישת דם מוגברת, ומקושרת לסיבוכי היריון, כמו הפלות, לידה מוקדמת ומוות עוברי.
מחלות רקע
לטענת עו"ד טרייבנד, בשל מחלות הרקע, שהעלו בצורה משמעותית את הסיכון לסיבוכים, בכל מהלך הריונה הייתה נתונה התובעת במעקב היריון בסיכון, הן במסגרת בית החולים 'רמב"ם' והן במסגרת קופת החולים 'מכבי'. בנוסף, בשל מחלותיה היא עברה מעקב ראומטולוגי, המטולוגי וגינקולוגי סדיר עוד בטרם היכנסה להיריון.
ב-14 באפריל 2011, כשהתובעת הלינה על כך שהיא חשה הפחתה בתנועת העובר, היא אושפזה במחלקה להיריון בסיכון גבוה ב'רמב"ם', אך שוחררה כעבור יומיים לביתה. פחות משבוע לאחר מכן, בשבוע ה-35.5 להיריון, היא ילדה עובר מת.
עו"ד טרייבנד טענה בתביעה, כי מדובר במחדל חמור של בית החולים, שהכיר מקרוב את התובעת ומחלות הרקע שלה, וחובה הייתה עליו ליילד אותה במהלך אשפוזה ולפחות להותיר אותה באשפוז והשגחה.
פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופט אחסאן כנעאן, דן במחלוקת שניטשה בין הצדדים בשאלת האחריות וגובה הנזק, ונסמך על שלוש חוות דעות רפואיות של שלושה מומחים: ד"ר דן פלג, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות מטעם התביעה; פרופ' יעקב בר, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות מטעם בי"ח 'רמב"ם', ופרופ' יריב יוגב, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות מטעם 'מכבי'. לאחר שההליכים נגד 'מכבי' הסתיימו בפשרה, הובא פרופ' יוגב כעד מטעם 'רמב"ם'.
לדברי עו"ד טרייבנד, למרות גורמי הסיכון המשמעותיים של התובעת וההפחתה בתנועות עובר, הצוות הרפואי לא שקל ביצוע יילוד, וכמו כן, לא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות, שהיו אמורות להביאו לקבל החלטה מושכלת, כגון ביצוע בדיקת דופלר.
מוות תוך רחמי
השופט כנעאן קיבל בעניין זה את כל טענות התביעה ודחה את טענות הנתבעת. "במקרה זה", קבע השופט, "חובה הייתה על בית החולים לבצע בדיקת דופלר... אי ביצוע בדיקה קריטית לתובעת, שהיא בדיקת דופלר, מהווה התרשלות... התובעת הייתה בהריון בסיכון גבוה עקב מחלת הזאבת והשמנת יתר. אחד הסיכונים של מחלותיה הוא מוות תוך רחמי. המחקרים הראו עוד בשנת 1992, כי ניתן לגלות אי ספיקה שלייתית על ידי ביצוע בדיקת דופלר. לכן, היה על התובעת להיות במעקב תחת דופלר בטרימסטר השלישי להריונה, ולכל הפחות לבצע לה בדיקה זו בעת שהתקבלה לאשפוז בבית החולים 'רמב"ם'".
קראו עוד:
השופט כנעאן פסק כי מאחר שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובעים לבין ההתרשלות, על הקריה הרפואית 'רמב"ם' לשלם לתובעת פיצויים בסכום של 500 אלף שקל, ולבן זוגה סכום של 350 אלף שקל. מסכומים אלה, כך קבע השופט, יש לנכות את סכום הפיצויים ששולם לתובעים במסגרת הסכם הפשרה עם קופת החולים 'מכבי', שהעתק ממנו יוגש לבית המשפט.
כמו כן קבע השופט, כי על רמב"ם לשאת בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.5 אחוז מהסכום שישולם לתובעים (לאחר ניכוי סכום הפשרה) ו-30 אלף שקל הוצאות משפט.
מבית החולים רמב"ם נמסר: "מדובר במקרה מצער לפני למעלה מעשור. למדנו את פסק הדין של בית משפט השלום ובכוונת רמב"ם להגיש ערעור".
