שלושה שבועות חלפו מאז שבני משפחתו של מישל ניסנבאום משדרות קיבלו את ההודעה הרשמית כי הוא נחטף לעזה, אך רמזים רבים שהצליחו לאסוף בכוחות עצמם מקשים עליהם להשלים עם ההחלטה של גורמי הצבא.
"הם התבססו על איכון של הטאבלט שלו שנמצא בעזה", אומרת בתו חן מכלוף. "המחבלים בזזו בתים וגנבו כל מה שעלה בידם, איך אנחנו יכולים לשלול את האפשרות שהם לקחו איתם לעזה את הטאבלט שלו? זה מרגיש כאילו צוחקים עלינו".
למרות שמטה החטופים הכין כרזה עם תמונתו של אביה, היא מתקשה להרגיש שייכות מלאה. "אני לא מסוגלת להשתתף בפעולות של מטה החטופים", אומרת מכלוף. "אני עדיין תקועה באותה שבת שחורה שבה אבא שלי נעלם ואיש לא יודע לאן".
"הם התקרבו אליו הכי קרוב שאפשר"
בבוקר השבעה באוקטובר נסע ניסנבאום (59) למחנה רעים כדי לאסוף את נכדתו בת הארבע שחגגה את ערב שמחת תורה עם אמה ואביה שמשרת בבסיס.
"לא ידענו על הזוועה שמתחוללת בחוץ", סיפרה מכלוף. "בסביבות השעה 7:30 חייגנו אליו וענו לנו בערבית ואמרו 'חמאס חמאס'. באותו רגע קרסתי, לא יכולתי לשאת את הפחד. אחר כך המחבלים התקשרו למספר שלי ובעלי ענה וניסה לקבל מהם פרטים על אבא, איפה הוא ומה הם ומה עשו לו. הם לא מסרו לו פרטים וניתקו. ניסינו להתקשר מאז שוב ושוב אבל כבר לא היה מענה".
עוד באותו יום ניגשו בני המשפחה למטה הנעדרים והגישו תמונות של ניסנבאום, דגימות די.אנ.איי, צילומי שיניים ופרטים מזהים נוספים. "מסרנו כל מידע שעשוי לזרז ולהקל על תהליך האיתור של אבי", נזכרת מכלוף. "אך לצערנו לא היה זיהוי".
מכלוף פרסמה פוסט ברשתות החברתיות בתקווה למצוא מידע שיסייע לה להבין מה עלה בגורלו של אביה. "אני מחפשת סרטונים/ תמונות/ כל מידע מכביש 232 בקטע שבין צומת שער הנגב ועד כפר עזה", כתבה. "כל מידע שאולי ייראה לכם שולי יכול להיות עולם ומלואו עבורנו".
באחת התגובות לפוסט צירף גולש סרטון שהופץ ברשתות החברתיות. בסרטון תועדו מחבלי חמאס כשהם מצלמים טלפונים וחפצים אישיים של ישראלים, ביניהם רישיון הנהיגה ורישיון לנשיאת נשק של ניסנבאום. "זה היה נורא לצפות בסרטונים הללו כי הבנו שהמחבלים נגעו בו", נזכרת מכלוף. "הבנו שהם התקרבו אליו הכי קרוב שאפשר, שמשהו רע קרה לו".
בהמשך הצליחו בני המשפחה למקם את הטלפון של ניסנבאום בשטחי ישראל. "לפי הערכה שלנו אבא היה בסמוך לאנדרטת החץ השחור במפלסים כשהמחבלים הגיעו אליו", אומרת מכלוף. "לפני כשבוע וחצי נמצאה מכונית הסובארו הלבנה שלו שרופה בשטח והטאבלט שאוכן בעזה היה במקור ברכב. לכן קשה לנו לקבל בביטחון מלא את הקביעה שאבא שבוי".
"המילה 'חטוף' מרסקת אותי"
ניסנבאום, אבא לשתיים וסבא לחמישה נכדים, ניהל עסק בתחום המחשבים והתנדב כנהג אמבולנס בארגון איחוד הצלה. לאחרונה הוא סיים קורס מורי דרך והתרגש לקראת הגשמת חלומו לעבוד כמדריך טיולים. "הוא כבר רכש ג'יפ חדש כדי לחרוש איתו את הארץ", מספרת מכלוף. "הוא היה ציוני ואהב במיוחד את הנופים ואת האנשים בעוטף. במשך השנים גרנו במבועים, בכיסופים בבארי וכעת בשדרות".
חברו סיפר כי ניסנבאום שימש כמדריך ב"שביל הסלט": הוא הדריך קבוצות בשלוש שפות ובהתלהבות רבה. מישל אוהב את כולם וכולם אוהבים את מישל. הוא ניצל כל הזדמנות לצחוק עם המשפחה והחברים שלו. מישל צריך לחזור הביתה, אין לנו עוד זמן לבזבז".
קראו גם:
בראשה ובלבה של מכלוף אביה עדיין בגדר נעדר. "אף אחד לא יודע איפה הוא, אף אחד לא יודע מה קרה לו ואם הוא בחיים", היא אומרת. "הגדרתו כחטוף לא נותנת לי נחמה, להיפך זה מדאיג ומכעיס אותי עוד יותר. המילה 'חטוף' היא נוראית ומרסקת".
חלק ממנה נשאר באותה שבת שחורה כשקרסה על הרצפה אחרי שיחת הטלפון עם המחבלים. "אני מתקיימת בשני עולמות מקבילים", היא אומרת. "בעולם אחד אני אמא לשלושה ילדים שבעלה מגויס למילואים, ובעולם האחר אני הבת שאביה נעלם מעל פני האדמה.
"אני מפחדת שלעולם לא נדע מה קרה לאבא, שלא יהיה לנו מקום ללכת אליו. זה נשמע נורא אבל לפעמים אני קצת מקנאה במשפחות של ההרוגים, לפחות הן יודעות איפה האהובים שלהן".
בביתה לא אומרים את המילה "חטוף". כשבנה בן השבע שואל מה קרה לסבא היא מנדבת מידע בסיסי בלבד: "הוא יודע שיש מלחמה ושסבא נמצא באזור לא בטוח. אני מסבירה שאנחנו לא יודעים מה קרה איתו ולא מצליחים לדבר איתו. הבטחתי לו שברגע שאדע משהו על סבא אספר לו. אני לא אומרת שסבא חטוף או נעדר, המילים האלה פוצעות את הנפש".
