חוקרים באוניברסיטת חיפה בדקו ומצאו עד כמה חיפה ערוכה להתמודדות עם השפעות משבר האקלים, ואלו שכונות בעיר חשופות יותר לפגיעה משיטפונות, שריפות, וטמפרטורות קיצוניות.
על פי המחקר, חיפה ערוכה לאירועי חירום כמו מלחמה, ואף מקיימת תרגולים שוטפים לדמות מצב שכזה, אך היא אינה ערוכה לאירועים הנובעים משינויי האקלים, ובעיקר לא לגלי חום קיצוניים ועלייה בטמפרטורה.
התרחישים
רבים מאיתנו טועים לחשוב כי המושג "שינויי אקלים" מתייחס לנקודת זמן בעתיד הרחוק, הוא אינו רלוונטי עבורנו, ובוודאי שאין לנו מה לעשות בנושא היום. התרחישים אליהם התייחסו במחקר, שיטפונות, שריפות וטמפרטורות גבוהות, כבר קרו בחיפה וגבו חיי אדם. החשש הוא כי מקרים אלו יתרחשו בתדירות גבוהה יותר, בעוצמה חזקה יותר, וייגבו יותר חיי אדם. כך ידעה חיפה שריפות, בראשן אסון הכרמל שגבו חייהם של עשרות קורבנות. חיפה ידעה טמפרטורות קיצוניות בשנים 2019-2020, ואת המחיר שילמו אנשים ללא יכולת לקרר או לחמם את הבית בשל מצבם הסוציו אקונומי. וגם שיטפונות פוקדים את חיפה מדי שנה וגורמים פגיעה בחיים וברכוש.
המחקר
את המחקר באוניברסיטה ערכו פרופ' שלומית פז, ד"ר מיה נגב, ד"ר חני נוימן, ד"ר מוטי זוהר ופרופ' חגי לוין. במחקרם ביקשו לבדוק את מוכנות רשויות בישראל, כשחיפה היא מקרה בוחן, למקרים של שינויי אקלים, תוך דגש על רווחה ובריאות והנבדקים.
המחקר התבסס על נתונים מחקרים קודמים, סקירות ספרות, נתוני אקלים בעיר ועוד. לצד הנתונים "היבשים", במחקר בוצע מחקר איכותני הכולל 32 ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בעירייה על מנת להבין כיצד הם נערכים למצבי חירום, וכן נערך סקר בו השתתפו 549 תושבי העיר, משכונות העיר השונות. מסקר התושבים גובש מדד חוסן קהילתי לחיפה, ממנו ניתן ללמוד על תחושת הקהילתיות בכל אחת מהשכונות.
הממצאים
הנחת העבודה של החוקרים היא כי אוכלוסייה מחתך סוציו-אקונומי נמוך תהיה פגיעה יותר לשינויי אקלים. כך תושבים עניים יותר יתקשו להתגונן מפני הצפות, קור ורטיבות בחורף, ומפני גלי חום קיצוניים בימי קיץ.
לצורך המחקר אותרה האוכלוסייה המוחלשת ביותר בעיר – במזרח הדר, נווה פז, נווה גנים, ואדי סאליב, רמת ויז'ניץ, חליסה, העיר התחתית, וחלקה המערבי של קריית שמואל. אוכלוסייה זו תהיה הפגיעה ביותר על פי החוקרים.
אוכלוסייה רגישה נוספת אלו הקשישים. היכן יש הכי הרבה קשישים שעלולים להיפגע משינוי האקלים: בת גלים, שער עלייה, קריית אליהו, קריית אליעזר, מרכז הכרמל, רמת גולדה ועוד.
ד"ר מיה נגב: "במקרה של טמפרטורות גבוהות קשישים עריריים, בעלי מוגבלויות ואנשים החיים בעוני יתקשו יותר להתמודד, בראש ובראשונה בשל היעדר מיזוג. בגל חום שפקד את צרפת מתו אלפי קשישים שחיו לבד, ובאירופה מתו כ-70 אלף איש באותו גל חום".
השכונות הרגישות
מעבר לקביעה כי המעמד הסוציו אקונומי הנמוך חשוף יותר לסכנה, נמצאו שכונות הנמצאות בסיכון גבוה יותר לשינויים האקלימיים בשל נתונים טופוגרפיים וסביבתיים.
המחקר קובע כי מערב חיפה והוד הכרמל רגישים ביותר לשיטפונות, כמו גם ואדי ניסנס, המשובה הגרמנית ויזרעאליה.
רמות הכרמל והכרמל רגישים מאד לשריפות. רגישות זו כוללת את רמת גולדה, רמת אשכול, רמת אבא חושי, אחוזה, כרמליה, כבביר, רמת חן, גבעת זמר, רמת ויז'ניץ ורמת הדר.
אזור התעשייה במפרץ חיפה רגיש יותר לחום קיצוני. בתוך כך קריית חיים וקריית שמואל.
נתון מפתיע
המחקר בדק היכן התושבים מרגישים כי הם יכולים לסמוך על חברי הקהילה שלהם שיסייעו להם במקרה חירום. באופן מפתיע נמצא כי החוסן הקהילתי הגבוה ביותר נמדד דווקא באוכלוסייה המוחלשת ביותר בעיר.
ד"ר נגב: "בהחלט הפתיע אותנו הנתון הזה. החוסון הקהילתי ממתן את הרגישות לפגיעה של אוכלוסיות אלו ולכן המסקנה כי במסגרת היערכות להתמודדות עם משבר האקלים יש לחזק קהילות ולא רק לנקות ביובים ולקצץ עצים".
לא ערוכים
מהראיונות שערכו החוקרים עם 32 נציגי עירייה ומערכת הבריאות העוסקים בטיפול במצבי חירום, עלו כמה נקודות שמצריכות מחשבה. כך נמצא כי שינויי אקלים לא נתפסים כאיום ממשי או מיידי שיש להיערך אליו, והנשאלים לא ראו קשר בין נושא שינוי האקלים לעבודתם היומיומית.
עוד נמצא כי קיימים פערים בין השלטון המרכזי והמקומי בנושא תפיסת המוכנות לשעת חירום, וכי לא קיימת היערכות מספקת למצבי חירום כתוצאה משינויי אקלים.
מה חייבים לעשות?
החוקרים גיבשו שורת המלצות לנקיטת צעדים שיצילו חיים. כך נקבע כי כמו שמתרגלים מצבי חירום כדוגמת מלחמה, יש לפעול להכנה ובעיקר ליישם תוכנית להתמודדות עם שינויי אקלים.
יש לקבוע נהלי עבודה ברורים והנחיות מובנות, יש לתת דגש לטיפול וסיוע לאזורים ואוכלוסיות בחתך סוציו אקונומי נמוך, יש לפעול לשיפור תשתיות באזורים רגישים (כמו טיפול במערכת ניקוז באזורים רגישים לשיטפונות), יש לדלל עצים ולמקום תחנות כיבוי באזורים רגישים לשריפות, באזורים רגישים לטמפרטורות יש לדאוג להצללה ובניית מזרקות.
ד"ר נגב: "יש למפות ולאתר אוכלוסיות בסיכון ולצרף את גורמי הרווחה לכל תוכנית הנוגעת לשינוי אקלימי. יש לחזק קהילות, יש לדאוג כבר היום להצללות ושימוש בחומרים בהירים במקום אספלט שחור ובכך להפחית עד 10 מעלות באמצעות שימוש בחומרים מתאימים".
עורכי המחקר הציגו את הממצאים לעירייה, השוקדת בימים אלו על הכנת תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים. בחודש נובמבר 2021 הציגה העירייה תוכנית פעולה להיערכות לשינויי האקלים. אחרי בחינת התוכנית העירונית, חוקרי האוניברסיטה עדיין קובעים כי ההיערכות אינה מספקת, וטרם נעשו פעולות ממשיות לצמצום השלכות שינויי האקלים.
ד"ר נגב: "העירייה התחילה להתייחס לנושא חשוב זה, אך התוכנית שהצגנו עדיין ממתינה ליישום. יש לעקוב ולראות איך היא מתורגמת לפעולות ממשיות שיצילו חיי אדם".
פורסם לראשונה: 08:22, 03.04.22
