כ-8,000 אנשים צדו לאורך שדרות מוריה והשתתפו בעצרת מחאה בצומת חורב בהפגנה שיזמה מחאת העם חיפה.
במחאה השתתפו גופים וארגונים רבים, כמו גם אנשי ציבור, ביניהם סגני ראש העיר חיפה אביהו האן ושרית גולן שטינברג.
בעצרת המחאה נשאו דברים משפחות חטופים, ביניהם חן פלטי קציר, ד"ר אמיר חניפס - יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון וממובילי המחאה בחברה הדרוזית, אשר זפרני שפונה עם משפחתו מקרית שמונה, ושי קידר - מפונה ומילואימניקית, ממובילות תנועת היום שאחרי.
כרמית פלטי קציר: "309 ימים. עשרה חודשים ש-115 אנשים, נשים, קשישים ושני ילדים עדיין מופקרים בעזה. 10 חודשים שבהם אולי הם חיים, אולי כבר לא, ואולי היום זה היום שבו מישהו יחליט שזה יומם האחרון, כמו שקרה לאלעד. מה שבטוח זה שכולם סובלים, כולם בסכנת חיים ממשית ואף אחד מהם הוא לא אדם חופשי.
"גם בני המשפחות הם לא אנשים חופשיים - כי איך אפשר לאכול כשאחיך מורעב, איך אפשר לישון כשמישהו פוגע באחותך, איך אפשר לנשום כשאתה לא יודע אם הילד שלך בחיים, ואיך אפשר להמשיך בשגרה כשחייהם נשארו באותו יום ארור - שביעי באוקטובר.
קראו עוד:
פלטי קציר ממשיכה: "מהממשלה הזו אנחנו שומעים דברים אחרים: אורית סטרוק מספרת על "תקופה של נסים", מצחי הנגבי שמענו שמותם של 1500 בני אדם הוא "תקלה", בן גביר שהפקיר את ביטחוננו בשביעי באוקטובר וממשיך להפקיר ולסכן את ביטחוננו מעז לדבר על "עסקה מופקרת", ולדיראון עולם נזכור את סמוטריץ ונתניהו שהכריזו ש"החמאס הוא נכס".
"במדינה נורמלית, הממשלה הייתה עושה חשבון נפש ומתפטרת או לכל הפחות קובעת תאריך לבחירות. במדינה שיש לה מצפן ומצפון מוסרי הדבר הראשון שהיה קורה הוא שחרור החטופים - הרבה לפני כניסה קרקעית!".
פלטי קציר ביקשה לשתף את המפגינים במשהו אישי. "בהלוויה של אבא שלי, בסוף אוקטובר, כשאמא שלי ואלעד עוד היו חטופים בעזה ולא ידעתי אפילו אם הם חיים או מתים, ספדתי לאבא שלי וככה כתבתי לו: 'לא מתת בשלווה. מתת באימה. אני משתדלת לא לעצור שם במחשבה, על מה קרה ואיך קרה. כולם מתקנים אותי, אולי אפילו קצת כועסים. אומרים לי "אל תגידי נהרג, תגידי נרצח. אומרים השם יקום דמו". אבל זו לא דרכי וזו לא דרכך.
"אנחנו מאמינים ברוח האדם, לא בנקמה ולא בדם. היה לנו מספיק מזה. אנחנו מאמינים שיצר החיים גובר על יצר המוות, ברצון של כל בני האדם לחיות חיים טובים, שעוד יש למקום הזה תקווה."
פלטי קציר: "המאבק על חיי החטופים הוא גם מאבק ערכי - כזה שמקדש את החיים על פני נקמה. הערכים שמתווים לי את הדרך הם שמירת צלם אנוש למרות הרצח והאובדנים המחרידים שאני ומשפחתי מתמודדים איתם, בחירה בחיים ויציאה ממעגל הפעולה והתגובה, מעגל הנקמה.
פלטי קציר קראה לממשלה: "אל תחבלו בהצלת חיים! אל תפציצו, אל תחסלו, אל תגרמו להסלמה ואל תסכנו חיי חפים מפשע! ולראש הממשלה אני רוצה לומר - אם לא תחתום מייד על עסקה, המורשת היחידה שתשאיר אחרייך היא הפקרה. עצור את מעגל ההפקרה, ותחזיר את החטופים כולם".
לסיום ציינה פלטי קציר: "תודה שאתם לוקחים חלק במאבק הכי חשוב במדינה שלנו - המאבק להשבת החטופים, שהוא גם המאבק לתיקון המדינה. המאבק על האפשרות שלנו להמשיך ולחיות פה, ולגדל כאן ילדים בביטחון".