ד"ר ויקטור חזנוב, אחראי תחום פסיכיאטרית ילדים ונוער במחוז חיפה בכללית, מתייחס בראיון ל"מיינט חיפה" לתופעת הפוסט קורונה בקרב ילדים, וכיצד ניתן להתמודד איתה. ד"ר חזנוב קורא לרשויות כמו גם להורים, לשים לב לסימנים של ילדים הנמצאים במצוקה ולפעול בהקדם לקבלת טיפול. לדבריו, הקורונה לא הסתיימה ואת השלכותיה והשפעותיה על ילדים ניתן לראות היטב במרפאות השירות הפסיכולוגי.
ד"ר חזנוב: "יש להבחין בין השפעות נגיף הקורונה, כדוגמת עייפות, לבין השלכות המגפה, כמו דיכאון, חרדה, והפרעות אחרות. נתוני השירות הפסיכולוגי החינוכי מדצמבר 2021 מצביעים על עלייה ב-43 אחוז בטיפול בילדים בסיכון לאובדנות. זהו נתון ארצי ואין לנו פילוח מחוזי רלוונטי לחיפה. נתון מדאיג הרלוונטי למחוז חיפה נוגע לנושא הפרעות אכילה. על פי נתון זה, יש עלייה של 300 אחוז בתחום הפרעות אכילה בקרב מתבגרים במחוז חיפה. נתון זה מתייחס לשנים 2020-21 בהשוואה לשנה לפני הקורונה 2019".
מה להפרעות אכילה וקורונה?
"הפרעות אכילה הרבה פעמים הולכות ביחד עם דיכאון שרשם עלייה בשל הסגרים והבידוד בקורונה. הפרעות אכילה רשמו עלייה בין היתר בגלל שכל המשפחה הייתה יחד בבית, כמו בסיר לחץ והיה מתח גדול מאד. הפרעות אכילה התפתחו גם כי במקום לצאת לשחק בחוץ, במקום פעילות פיסית בריאה, המתבגרים נשארו בבית ונתקעו מול המחשבים והטלוויזיה. ראינו עלייה משמעותית בפניות בנושא זה למרפאות, אך עם תחילת השנה כבר מתחילים לחזור לשגרה".
ד"ר חזנוב מציין כי יש קשר בין חרדה, דיכאון, מסכים, וגם שיעורי זום.
"רק בשבוע האחרון נתקלתי בחרדה מחזרה ללימודי זום. בבית הספר ליאו באק יש עבודות לפירוק אסבסט. בשל עבודות אלו הודיעו להורים ותלמידים כי חלק מהשיעורים יעברו ללמידה באמצעות זום. יש לי לא מעט תלמידים מליאו באק שממש רועדים מהכוונה לחזור לזום בגלל אותו מבצע הסרת אסבסט. זה מכניס אותם ללחץ, מחזיר אותם לתקופת הקורונה ומחזיר חרדה".
מה אתה מציע?
"יש ללמוד בכיתות ולעשות הכל כדי שתלמידים לא יחזרו לזום. זה הזוי לחלוטין לחזור לזום. מצידי שיעבדו (בבית הספר) ארבע משמרות וינקו את האסבסט כמה שיותר מהר".
מה מלחיץ ילדים?
"הילדים לחוצים כי עדיין לא חזרו לשגרה מלאה מאז הקורונה. יש כאלו שלא חזרו לפעילות של קבוצות נוער וחוגים. יש פערים שנצברו בלימודים ומערכת החינוך מנסה להכניס ולצמצם פערים כי לא לימדו שום דבר בשנה שעברה. עומס הלימודים גורם ללחץ. עכשיו מנסים לדחוס חומרים של שנתיים בשנה אחת. זה מלחיץ את התלמידים".
מה עושים עם לגבי מסכים?
"אחת הבעיות שנוצרו בקורונה היא ההתמכרות למדיה. גם ככה הדור הזה מכור לתקשורת וירטואלית. כמות הילדים שלא יכולים לעזוב את המחשב עלתה. בקורונה אמרנו להם לא לצאת ולהידבק למסכים, ועכשיו אומרים להם שיעזבו את המסכים. זה מבלבל".
עד כמה צריכים לערב ילד בחדשות?
"מחקר של המועצה לשלום הילד שאל 100 בני נוער מה הבעיה המרכזית שלהם. ילדים אמרו שחושפים אותם יותר מדי לתקשורת. אני מסכים עם זה. צריך פחות לחשוף אותם לחדשות ומסכים, יותר סדר יום ופעילות בריאה".
אז לא לעדכן ילד במה שקורה?
"מקסימום שעתיים ביום של חדשות או מסכים וגם בהפסקות. בוודאי שלא מסכים שעה לפני שינה כי זה פוגע בצמיחה לגובה. בנוסף, לסנן תוכן כך שיתאים לגיל הילד. לוודא שהם לא נחשפים לחומרים לא מותאמים בניידים שלהם. הילד לא מספיק זהיר כדי שלא להיכנס לקישורים לאתרים ונושאים שלא לגילו".
ראינו בקורונה מתים. יש פיגועים. להסתיר מהילד נושא של מוות?
"ילד בגיל 7-8 יודע מה זה מוות ויש להסביר לו כי אנשים מתים ממחלות ויש מלחמות. להסביר בשקט ולהסביר שיש מוות ממגפה ואין לו מה לדאוג. כשמסבירים לילד ברוגע ולא בהיסטריה הוא יקבל את זה. החרדה של הילד קשורה לחרדה של ההורים. אם הילדים יגיבו בחרדה לאירועים שונים כך יגיב גם הילד. אם ילד שואל על נושאים שונים, בשום פנים ואופן לא להתעלם, אלא להסביר על כל מה שהוא שואל ברוגע. לא להתעלם כי הדמיון של הילד מפותח מאד".
מתי יש לפנות לשירות פסיכולוגי?
"כשמרגישים שילד במצוקה, שההתנהגות שלו משתנה, שינויים בשינה ובאכילה. אז יש לפנות לרופא המשפחה שמכיר אותו הכי טוב. הרופא יוכל להפנות לאן שצריך אם יימצא לנכון. לצערי יש כיום תת־ אבחון בגלל חוסר מודעות אך גם בגלל מחסור בזמינות שירותים".
