לבית המשפט השלום חיפה הוגשה בקשה מצד המחלקה לשירותים חברתיים – נשר, להוצאתם של בני זוג מדירתם למחלקה סיעודית בבית אבות, בניגוד לרצונם.
מפסק הדין שניתן על ידי השופטת מעין צור, עולה כי מדובר בזוג ניצולי שואה, בת 87 ובן 83, המתגוררים בדירה של משרד השיכון בת שני חדרים בנשר.
בנם אינו יכול לסייע להם בשל מצבו, הם בקשר עם הנכד, ומטופלים כמה שנים על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. השניים שמורים קוגניטיבית, בעלי שיפוט ותובנה תקינים.
האישה מוגדרת סיעודית, סובלת בין היתר מאוסטאופורוזיס ושברה את ירכה בשנת 2018. היא לא שולטת בצרכיה, זקוקה לעזרה בהחלפת טיטולים. זקוקה לעזרה בחיתוך אוכל, לא מתניידת בעצמה ולא יוצאת מהבית.
למרת שהאישה זכאית ל- 17 שעות שבועיות עזרה מביטוח לאומי, כל עובדת שנשלחת לבית אינה זוכה לשיתוף פעולה מצידה. כתוצאה מכך האישה אינה נוטלת תרופות כבר למעלה מחודש.
הבעל, סיעודי, נפל ואושפז כמה פעמים בשנה האחרונה. זקוק לעזרה בכל דבר, כולל הליכה, ולא יוצא מהבית. הוא זכאי ל-12 שעות שבועיות.
3 צפייה בגלריה
גם הבעל סיעודי ויצטרך להחליט אם להישאר או לעבור עם בת זוגו
( צילום המחשה: shutterstock)
כל מי שביקר בבית, לדברי נציגי המחלקה לשירותים חברתיים, מתרשם מההזנחה שבה הם חיים, ריח שתן בדירה, ספות מרוחות בצרכים, טיטולים שאינם מוחלפים.
אנשי המחלקה לשירותים חברתיים ציינו בבית המשפט כי מאחר ולא ניתן לשכן עובד זר בדירת הקטנה, ומאחר והאישה מסרבת לקבל עזרה, יש לפנות את האישה לבית אבות. הבעל יכול לבחור להישאר בדירתו או להצטרף לבת זוגו. עוד צוין כי ידוע שמדובר בצעד חריג מאחר ומדובר באנשים במצב קוגניטיבי תקין, אך שאינם מודעים למגבלותיהם התפקודיות.
אפוטרופוסית שמונתה לבני הזוג טענה לצעד קיצוני שאין לנקוט בו במקרה זה. לדבריה יש להגדיל את שעות הסיעוד למקסימום ולנסות למצוא מטפלת שמקובלת על האישה. לדבריה מחקרים מלמדים כי העברת קשיש למוסד מעלה את הזיכוי להתדרדרות תפקודית ונפשית, ומעלה סיכון לתמותה מוקדמת. "העברת המשיבים למוסד בניגוד לרצונם תהיה טראומטית עבורם, ותהווה פגיעה קשה בחירותם".
קראו גם:
השופטת מעין צור ציינה בפסיקתה כי החוק קובע כי העברה למוסד מתבצעת רק לאחר שבית המשפט השתכנע כי אין כל דרך אחרת להבטיח את שלומם הגופני של בני הזוג. עוד ציינה, כי יש לאדם אוטונומיה על גופו ועל חייו, גם אם הוא בוחר לקחת סיכון.
השופטת צור: "רק סכנה ממשית תצדיק את העברתו של קשיש למוסד בניגוד לרצונו. במקרה זה שוכנעתי, כי במצב הקיים נשקפת סכנה ממשית לשלומו ולחייו של כל אחד משני המשיבים. איני רואה לצערי כי תיתכן חלופה שתאפשר המשך מגוריהם של שני המשיבים בדירה, תוך מתן מענה שיבטיח את שלומם הגופני. ובטרם יינתן הצו, יש לתת הזדמנות נוספת למציאת פתרון אחר, בסיוע הנכד והאפוטרופוסית".
הוכרע כי בני הזוג יקבלו את מקסימום שעות העזרה, ייעשה מאמץ אחרון לאיתור מטפלת, ואם לא יצלח ניסיון זה תעבור האישה למוסד. הבעל יצטרך להכריע האם להישאר בבית או להצטרף לבת זוגו.
