אלפים השתתפו בצעדת ועצרת מחאה בשדרות מוריה וצומת חורב בחיפה. אנשי המחאה קראו להשבת החטופים והפלתה של ממשלת נתניהו.
עצרת מחאה בחיפה ונאומו של דרור גביש
(צילום: מחאת העם חיפה)
בין הנואמים: ד״ר אורן ערן - רופא משפחה מאשכול שסגר את מרפאתו ופעיל למען הצלת החטופים; יעל יחיאלי - אקטיביסטית ירושלמית, מייסדת מיזם 5050 לשותפות ושוויון מגדרי; דרור גביש - רס״ן במיל׳ שהודח מהצבא על רקע המחאה. ממובילי מחאת הגומא, מפונה שחזר לקיבוץ הגושרים.
נאומו של דרור גביש:
"שמי דרור, בן 41, מקיבוץ הגושרים, נשוי ואבא לשלושה. פעיל במחאה מאז שהשתחררתי משירות קבע כקב"ן לפני ארבע שנים, ועד לאחרונה קב"ן של אוגדת מילואים צפונית. עם תחילת המלחמה הגעתי לאוגדה, לתחילתו של שירות מילואים ארוך, אינטנסיבי, מסוכן לעיתים, וגם משמעותי ומספק. בלילו של אותו יום ארור אשתי וילדיי עזבו את הקיבוץ, וכך הפכנו לפליטים בארצנו - אותה מדינה שהוקמה כדי שיהודים לא יהיו יותר פליטים חסרי בית.
"עד לאחרונה הקפדתי על הפרדה מוחלטת בין פעילותי במחאה לבין שירות המילואים. אמנם, את שני הדברים עשיתי מאותו מקום – אכפתיות כלפי מה שקורה במדינה, ותחושה חזקה שיש לי את היכולת להשפיע לטובה על כך. ביחד עם זה, במילואים שירתו תחתיי ואיתי אנשים מכלל הקשת הפוליטית, וכולנו פעלנו למען חוסנם ובריאותם הנפשית של כלל חיילי צה"ל, ללא קשר לדעותיהם וקבוצות השתייכותם. כך היה, וכך צריך להיות.
"גם כשבער בי הזעם על ההפיכה המשטרית, ולאחר מכן על הפקרת הדרום והצפון, על הבריחה מאחריות, על הפקרת החינוך, הכלכלה, הבריאות והחיים של כולנו, והכי כואב – על הפקרת אחינו ואחיותינו במנהרות החמאס וגרירתנו למלחמה אינסופית וחסרת מטרות בטחוניות, רק למען אינטרסים אישיים ופוליטיים והזיות משיחיות – גם אז עשיתי את תפקידי במילואים כמיטב יכולתי, ורק כשלא הייתי בשירות מילואים פעיל נרתמתי ככל יכולתי למחאה.
"אבל אז, האשם החליט להדיח את ראש השב"כ. בהתחלה לא התרגשתי, ואמרתי לעצמי שכולם יודעים שבג"צ לא יאפשר את זה. עד שנציגים של חבורת המושחתים, הקיצונים והאופורטוניסטים שלצערנו מרכיבה את ממשלת ישראל, התחילו לאיים באי ציות לפסיקת בג"צ. אם הדבר הזה היה עובר בשקט, ואם חלילה זה עוד יקרה, זוהי סיום ההפיכה המשטרית! ללא צורך בחקיקה נוספת, בהשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים או בהחלפת היועמ"שית. קואליציה של שישים ומשהו דיקטטורים, שמחזיקה ברוב ברשות המחוקקת ובכל הרשות המבצעת, ומתעלמת מפסיקות בית המשפט - לא תהיה כפופה יותר לכלום. בטח לא לעם. זהו איום קיומי ומיידי על כולנו, וכל אחד חייב לעשות כל צעד בלתי אלים שהוא יכול כדי לסכלו ולמנעו.
קראו עוד:
"ואז, בשבת לפני כחודש וחצי, הבנתי שהדרך האפקטיבית ביותר שלי להעביר את המסר – שאסור, אסור, אסור לאפשר לממשלת החורבן להשלים את ההפיכה המשטרית – היא באמצעות שירות המילואים שלי. הודעתי למפקדיי שאם הממשלה תפר את פסיקת בג"צ – אבקש מהם לשחררי מהמשך שירות המילואים, ודאגתי לפרסום מכתבי אליהם.
"זה לא היה צעד פשוט עבורי, אחרי 22 שנה של שירות בסדיר ובמילואים, בתפקיד ויחידה אליהם אני מחובר, ואחרי הובלה של קב"נים יקרים שידעתי שחלקם יתאכזבו ויפגעו מהצעד הזה. אולם, ביחס לגודל האיום הקיומי שהשלמת ההפיכה המשטרית מהווה, ידעתי שכל מחיר שאשלם הוא כאין וכאפס.
"כי בישראל, דמוקרטיה היא לא רק איכות חיים. דמוקרטיה היא תנאי לחיים עצמם! מדינת ישראל לא תשרוד כדיקטטורה כושלת, מושחתת, מפולגת, דכאנית וחלשה כמו שכנותינו במזרח התיכון. ללא החירות, האחדות, הקידמה, השגשוג והחיבור למערב שאפשריים רק בדמוקרטיה, אנחנו נאבד את הבית היחיד שיש לנו בעולם.
"ופה, לוחמות ולוחמי החירות מחיפה, המסר שלי אליכם ואליכן. אין לנו ולא יהיה לנו בית אחר! בכל מקום אחר נהיה זרים, בסכנת רדיפה אם גם שם תתבצע הפיכה. אני ועוד כל כך הרבה ישראלים כבר הפכנו לפליטים בגלל ממשלת החורבן. לא עוד! ואנחנו כל כך הרבה יותר חזקים מחברי ממשלת החורבן! אין מצב שהחבורה העלובה הזאת אוהבת את השלטון יותר ממה שאנחנו אוהבים את ביתנו היחיד ואת חיינו וחיי ילדינו. זה בידיים שלנו! תפקידנו להמשיך במאבק ולהעצים אותו, לעשות כל צעד בלתי אלים שצריך, עד להדחת ממשלת החורבן, להפסקת ההפקרה ולביצור הדבר שכולנו צריכים כדי להמשיך לחיות ולשגשג פה – ד-מוק-רט-יה!".
