המחאה בחורב נגד ממשלת נתניהו מחריפה ומתעצמת. 11 אלף מפגינים ומפגינות הגיעו (שבת) לצעדת מחאה בשדרות מוריה שהוביל פעם נוספת חתן פרס נובל פרופ' אברהם הרשקו ואנשי מחאת העם חיפה.
המחאה והצעדה במוריה וחורב
(צילום: מחאת העם חיפה)
בתום הצעדה במוריה נערכה עצרת מחאה בצומת חורב. הנואמים המרכזיים: פרופ׳ עוזי ארד- לשעבר היועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה, ראש המל״ל וראש אגף המחקר במוסד; ד״ר יולנדה יבור- ממובילות מחאת קיסריה ואור עקיבא; עו״ד גונן בן יצחק - פעיל חברתי, ממייסדי קריים מיניסטר, ממקימי מערך עוטף העצורים.
נאומה של ד"ר יולנה יבור:
"השבוע ציינו את יום העצמאות. ציינו אותו בכאב; בצער; בזעם; בדמעות. לפניו, כמו תמיד, ציינו את יום הזיכרון. אבל בזמן שאנחנו התייחדנו עם כאבנו הקשה מנשוא, האישי והלאומי, האשמים באסון הנורא ביותר שפקד אותנו מאז השואה, המשיכו לעשות הכל, הכל, כדי לגרום לנו לשכוח.
"לשכוח את 132 החטופות והחטופים, הנמקים במנהרות החמאס בעזה כבר למעלה מ-7 חודשים! לשכוח את 1,500 טבוחי שואת העוטף, שעונו, נאנסו, חוללו והומתו במיתות משונות ודמם זועק אלינו מהאדמה! לשכוח את רבבות העקורים, הפליטים בארצם, מהצפון והדרום המדממים והנטושים! לשכוח את ההפקרה המתמשכת, את הזלזול בחיים, בחללים ובמתים! את הזלזול בנו. הם מנסים לגרום לנו לשכוח שהם – חבורת הפושעים הפשיסטים שהשתלטה לנו על המדינה – הם האחראיים לחורבן הבית שלנו.
"במקום לקחת אחריות, הם בורחים ממנה. במקום לנסות לתקן, הם ממשיכים להרוס ולחרב. במקום לאחד ולפייס, הם ממשיכים לקרוע את העם, להסית אותנו איש ברעהו, לפרק את המדינה מבפנים ולקרוע אותה לגזרים. בזמן שאנחנו אבלים, כואבים ומודאגים, הם מנצלים את האסון כדי לכונן כאן דיקטטורה חשוכה, משיחית ומסוכנת.
"על הפשעים האלה, פשעים נגד האנושיות, שנעשו ונעשים ביד מכוון, באכזריות ובזדון אין ולא תהיה להם מחילה. השבוע ציינו את יום העצמאות העצוב ביותר בתולדותינו, ואני רוצה לשאול אתכם משהו: אתם מרגישים עצמאות? אתם מרגישים גאווה לאומית? אתם מרגישים חופשיים בארצכם? אז למה אנחנו מחכים?? אמרנו דמוקרטיה או מרד, זוכרים? אני רוצה לשאול אתכם: אנחנו חיים בדמוקרטיה? אתם מאמינים שלממשלה הזאת אכפת מגורל החטופים והעקורים?
"אז למה אנחנו מחכים? למה אנחנו לא מבעירים את הרחובות? למה אנחנו לא חוסמים כבישים? למה אנחנו לא משביתים את המדינה?
ד"ר יבור: "למי שטרם הפנים: בין אם נרצה ובין אם לאו – אנחנו בעיצומה של מלחמת העצמאות השנייה שלנו. המלחמה הזאת לא מתנהלת בעזה, היא מתנהלת כאן ועכשיו: בחיפה, ועל האיילון, ובקיסריה, ובאילת ובירושלים. היא מתנהלת על כל כביש ובכל צומת ברחבי הארץ. זאת מלחמת העצמאות של הדור שלנו. עלינו לשחרר את עצמנו מחבורת הפושעים המשיחית שחטפה אותנו, ובראשם הבוגד הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. אין לנו מה להפסיד, כי כבר הפסדנו ב-7/10, ואם נמשיך לשבת בחיבוק ידיים, נפסיד הרבה יותר, נפסיד את הכל.
"לא בחרנו לצאת למלחמה הזאת, היא נכפתה עלינו. השלטון בחר במלחמת התשה נגדנו. זו החלה מהיום בו החלו המחאות נגד ההפיכה המשטרית והתעצמה מאז ה-7/10. הממשלה פועלת לייאש אותנו בטקטיקות טוטליטריות מוכרות מההיסטוריה. היא מבטיחה הבטחות ומפרה אותן, משחקת לנו במוח ובמצבי הרוח כדי שנתייאש מבחינה מוראלית ומבחינה כלכלית. היא לא רוצה להכניע אותנו בקרב, אלא באמצעות התשה וכניעה לייאוש. אסור לנו ליפול למזימה הזאת.
"אבל לא מספיק להחזיק מעמד, לא מספיק לא להישבר. את הייאוש, הכאב והצער יש לתרגם לזעם שכמותו עוד לא נראה כאן. לא נקמת דם ילד קטן, אלא מלחמה למען עצמאותם של אלפי ילדים קטנים, למען חירותם של החטופים למען רווחתם של הדורות הבאים. אנחנו חייבים לצאת למתקפת נגד. להעביר את היוזמה אלינו - לא להגיב, אלא ליזום. אנחנו צריכים לחזור ולהיות בעלי תושייה, אמצעה, עורמה ויצירתיות. אנחנו חייבים לחזור ולהוביל. רק כך ננצח!
"אני קוראת לכולנו, צאו להילחם על הבית, צאו להילחם על העתיד שלנו, על התקווה שלנו, על החופש שלנו. אנחנו לא נעצור ולא נכנע, ואם צריך, נלחם גם בציפורניים".
נאום עוד גונן בן יצחק:
"225 ימים למלחמה. מכל האתגרים הניצבים בפני שירות הביטחון הכללי, בחר הארגון למקד פעילות דווקא נגד המחאה שלנו. המחאה שנלחמת למען הדמוקרטיה, ונגד ריסוק מערכת אכיפת החוק. כך קורה שרכז השב"כ המכונה "רובין", מזמן פעילות ופעילי מחאה לשיחות ידידותיות, כאשר בחוץ, פעילי הימין הקיצוני שורפים ובוזזים משאיות אספקה, פוצעים את הנהגים, תוקפים קצינים וחיילים ללא הפרעה, בלי לשלם מחיר. בושה.
"משטרת ישראל הפכה לצערנו למליציה שפועלת עבור השר הממונה, עבריין התנועה הסדרתי ומי שהורשע בעבר בעבירות חמורות. זו משטרה שמוסרת דיווחי שקר, מקדמת ומעודדת שוטרים וקצינים אלימים כמו ניסו גואטה מאמר סוויסה והשוטר שאסור להזכיר את שמו.
"ומעל כולם, ממשלה עבריינית, שהפקירה את תושבי חבל עוטף עזה, ומאז מפקירה אותם, את תושבי הצפון וחמור מכך, את החטופות והחטופים המוחזקים בידי האויב החמאסי בעזה.
"הפקרת החטופים היא אחת מנקודות השפל האיומות של מדינת ישראל מאז הקמתה. עם המכה של טבח 7.10 נוכל להתמודד. עם תוצאות הפקרת החטופים לא. זה שובר כל ערך עליו נבנתה מדינת ישראל. ערבות הדדית, חובה מוסרית, כל אלה נזרקים לפח.
"מה שחשוב זה סגידה לאדם מושחת, חסר יכולות, שבמשמרתו טבחו בנו הרגו בנו אנסו ושרפו את אחינו ואחיותינו. במקום לקבוע שהשבת החטופים היא המטרה הראשונה והחשובה ביותר, קבע נתניהו ששרידותו הפוליטית היא המטרה החשובה ביותר. ואנחנו מקבלים את החטופים בארונות.
עו"ד בן יצחק: "והמחנה שלנו? חלקו יושב עם מחריב המדינה באותה ממשלה. הם מספרים לנו סיפורים כמה חשוב שהם יהיו בקבינט המלחמה. ואני שואל אתכם - כמה חשוב זה? החטופים לא חזרו. מטרות המלחמה לא הוגדרו. החיילים נכנסים ויוצאים נהרגים ונפצעים-עבור מה?
"סקרים מראים שלפחות 76% מהציבור רוצים שנתניהו יקח אחריות וילך. זה לא יקרה כ"כ מהר. בגיבוי הימין הקיצוני שקיבל הלכה למעשה שליטה בממשלה, יש לנתניהו 64 מנדטים ששומרים עליו מכל משמר. תסתכלו על נציגי הציבור מצד ימין. ערימה של אנשים חסרי כישרון וכישורים.
"השינוי לא ייעשה רק בעצרות המוניות. השינוי לא ייעשה בשירת שירים בציבור בכיכר החטופים. את הממשלה הזאת חייבים להפיל. להפיל עכשיו. אנחנו בדרך ברורה לחורבן. צעירים ומשפחות בורחים בלית ברירה מישראל. החרדים מסרבים להצטרף למאבק. הם רוצים את כספינו ואת דם ילדינו, אבל בתמורה הם מוכנים רק להתפלל עלינו.
"כמו אסמעיל הנייה, שעמו נכתש בהפצצות בעזה, בעוד בנו מבלה במשחקי כדורגל בקטאר, כך נתניהו, שולח את ילדינו לקרב בעוד בנו הבכור מסכן את חייו בגולת מיאמי כאשר שני מאבטחי שב"כ בעלות אסטרונומית דואגים לשלומו.
"זה הזמן לקום. זה הזמן להילחם. אם לא נלחם על הארץ שאנחנו אוהבים לא יהיה על מה להילחם. אם נישאר ספונים באיזור הנוחות שלנו, ישראל לא תגיע לשנת המאה, ספק אם תגיע לחגיגות השמונים.
"ביום שני יתקיים יום שיבוש. שיירות יעלו לירושלים בנסיעה איטית מכל רחבי הארץ. אנחנו מחכים לכם".
