בוררות שנמשכה שנים בין דיירי בניין ברחוב יוכבד שבחיפה לבין חברת נדל"ן יזמית הסתיימה לאחרונה בפסק בוררות חלקי ודרמטי, שמבהיר פעם נוספת כי בפרויקטי חיזוק מבנים — הזכויות של הדיירים אינן הפקר.
הסכסוך פרץ לאחר שהחברה קיבלה היתר בנייה ב־21 באוגוסט 2019 לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין.
לטענת הדיירים בבניין, שיוצגו על ידי עורכי דין יוני שליו ריבה ושחר לוינזון, מסירת הדירות התעכבה באופן ניכר, ובתום העבודות התגלו ליקויי בנייה חמורים שהפכו את החיים בבניין לקשים מנשוא. לדבריהם, הדירות והרכוש המשותף לא היו ראויים למגורים, נרשמו ניתוקי מים וחשמל, וחלק מהביצוע לא תאם את מה שהובטח בהסכם עם החברה. בין היתר, התלוננו הדיירים על חוסרים בשטחי הממ"דים ועל עמוד בטון שנבנה במרכז חדר המדרגות באופן שפגע בבטיחות ובמעבר.
קראו עוד:
מנגד, בחברת הנדל"ן טענו כי פעלו בהתאם להיתר ולתכנית המקורית, וכי מרבית הליקויים תוקנו כבר במהלך העבודות. עוד טענה החברה כי מגיע לה לקבל כספים נוספים בגין ביצוע עבודות שמעבר להסכם, ודרשה לקזז עלויות מהדיירים.
לטובת הבוררות נשכרו שירותיו של מומחה חיצוני, וזה קבע כי מסירת הדירות וטופס 4 היו באיחור של 5.5 חודשים. עוד קבע המומחה כי מצא ליקויים חמורים בעבודות, לרבות ליקוי במערכת הביוב שיכול להשבית את השימוש בדירות לתקופת ביצוע התיקון הנדרש. הליקוי החמור ביותר, כך קבע המומחה, שחיזוק המבנה כלל לא הושלם.
הבורר, עו"ד ציון רווה, דחה ברובו את עמדת החברה וקיבל את מרבית טענות הדיירים. בפסק הדין החלקי נקבע כי החברה אחראית לליקויים בדירות וברכוש המשותף וכי נגרמו לדיירים נזקים משמעותיים, לרבות עוגמת נפש ופגיעה חמורה באיכות החיים בתקופה שבה נאלצו להתגורר, לדבריהם, באתר בנייה. בנוסף נקבע כי הפיצוי יכלול גם נזק בגין העמוד שנבנה במרכז חדר המדרגות, וכן פיצוי בגין איחורים במסירת הדירות — אם כי האחרון התקבל רק באופן חלקי.
עוד קבע הבורר כי החברה תשלם לדיירים הוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים ושכר טרחת עורך דין, וכי על החברה להוסיף לכל סכומי הפיצוי ריבית והצמדה מלאים. הבורר גם הטיל על החברה פיצוי נוסף בשיעור של 7.5% בגין "ניהול ביצוע לקוי". היקף הפיצוי גדול וכולל 201 אלף שקלים פיצוי בגין ליקויים ברכוש המשותף, 162 אלף שקלים בגין היעדר זויתנים וחיפוי אבן, 60 אלף שקלים בגין ירידת ערך בחדר מדרגות, פיצוי בגין איחור במסירה ועוד.
4 צפייה בגלריה
עורכי דין שחר לוינזון (משמאל) ויוני שליו ריבה - שותפים ביוסף ישורון
(צילום: רמי חרמוני)
הבורר דחה את הטענות שהופנו אישית נגד מנהלי החברה, וקבע כי האחריות לנזקים מוטלת על החברה בלבד. עם זאת, ציין כי פסק הבוררות עדיין חלקי וצפויים עוד שלבים בבוררות — הן בהיבט הכספי והן בהיבט ההנדסי, ככל שיידרשו פעולות תיקון נוספות בבניין.
בחיפה, שבה עשרות בנייני מגורים מצויים בעיצומם של פרויקטי התחדשות עירונית, פסיקה זו עשויה להשפיע על אלפי דיירים. ההכרה הברורה בכך שגם נזק לא־ממוני — על כל המשתמע ממנו — מהווה עילה לפיצוי משמעותי, מהווה תקדים מעשי עבור כל תושב שנאלץ לחיות שנים במתחם בנייה. בכך שולח הבורר מסר חד ליזמים: האחריות אינה מסתיימת בחתימה על חוזה או במסירת מפתח — אלא ביישום מלא של ההתחייבות כלפי הדיירים עד לרמת החיים בפועל.
