נראה שגם בשנת 2022, הקורונה כאן והחיסונים יימשכו. חברת Nanopass (ננופס) שייסד ויזם החיפאי ד"ר שוקי ישורון, דוקטור למדעים מהטכניון, מייצרת שיטת החדרת חיסון לא דרך השריר. לטענתו, הפתרון יאפשר לחסן יותר אנשים מאותו בקבוק, לטווח ארוך יותר.
ד"ר ישורון: "העור, מסיבות אבולוציוניות, הוא איבר חיסוני מאוד חזק. אם אתה מזריק חיסון דרך העור אתה משפר את האפקט החיסוני או לחילופין מקטין בצורה דרמטית את כמות החיסון הנדרשת. אפשר להגיע בהחדרה לעור עם המכשיר הזה לפי חמש מעל המנות שהיום לוקחים מבקבוק של פייזר, כלומר כ-25 חיסונים מבקבוקון אחד. לא מדובר בחומר המוזרק לגוף, אלא בשיטת הזרקה דרך העור, שאינה כואבת. במקום מחט, יש שלושה גופי סיליקון קטנים שמתחברים לעור, ודרכם עובר החומר לגוף".
הפטנט קיבל את אישור ה-FDA, ומיוצר על ידי רובוט בקיבוץ ברעם.
ישורון, תושב כרמליה, הקים את ננופס לפני 15 שנים. "המוצר פותר בעיה, מחזק את החיסון וגם מאריך את תוקפו. להחדרה לעור ולא לשריר יש אפקט חיסוני חזק, ואז במקום לקחת בקבוק אחד לחיסון בשריר אפשר עם אותו בקבוק לחסן חמישה או עשרה אנשים".
ערכתם ניסויים?
"ניסויים קליניים הראו תוצאות מבטיחות של הגישה שלנו במגוון רחב של חיסונים", אומר ד"ר יותם לוין מנכ"ל NanoPass ומוסיף "התחלנו גם בפיתוח אמצעי נוסף שיפשט ויקל מאד את תהליך ההתחסנות מה שיאפשר לחסן מהר אוכלוסייה גדולה ללא צורך בצוות רפואי כפי שהדבר נעשה היום עם מזרק רגיל".
ד"ר ישורון: "ניסוי שלנו, על חיסון בשפעת, רץ באוניברסיטת הונג קונג שלוש שנים, ויסתיים השנה. כבר הראינו שחסכנו בין 1:5 ועד 1:10, כלומר בקבוק אחד משמש במקום לאדם אחד, עד לעשרה אנשים. יותר מזה, נמצא שבגלל שאתה מחסן בעור, אז לעור יש יותר זיכרון חיסוני, ובמקום לתת בוסטר אפשר לתת חיסון לעור שנמשך יותר זמן".
קראו גם: >>
לדבריו של ד"ר ישורון, באוקטובר האחרון התפרסם בעיתון המדעי Vaccine ניסוי המספר על חיסונים לקורונה שבוצעו בסין עם המכשיר של ננופס, ולפיו בקבוק אחד הספיק ל-15 איש. "יש פה פתרון למדינות כמו הודו ומדינות אפריקה, שיש להן כמויות מוגבלות של חיסונים, וזה קריטי עבורם. לחברות החיסונים אין מה לחשוש. זה לא אומר שאם איש להם חיסון חדש בקנה הם לא ירצו שהיעילות שלו תהיה יותר גדולה, והגוף יזכור אותו לאורך זמן".
לדבריו, יש למכשיר אישור FDA ואת הרגולטוריים לאירופה, סין, ברזיל, המראה שהחיבור של המכשיר לתרופה לא עושה נזק.
ומה בישראל?
ד"ר ישורון: "כשאתה עושה ניסוים קליניים במדינות אחרות, זה מחזק את האפשרות לקבל אישור ממשרד הבריאות. נגיע לישראל".
פורסם לראשונה: 12:32, 13.01.22