במהלך שנת 2024 נפתחה לראשונה בחיפה "המכללה", מקום המציע לנשים העוסקות בזנות, קורסים בסיסיים שיאפשרו להן לצאת ממעגל הזנות.
את "המכללה" הקימו טל חמווי ואיריס שטרן-לוי, כשהמטרה לסייע ל-14,000 נשים הנמצאות במצבים שונים של זנות בישראל.
על רקע הארכת החוק האוסר על צריכת זנות בישראל, הארכה עליה חתם השבוע שר המשפטים, ביקשנו מטל חמויי לספק תמונת מצב.
"כל ארגוני הנשים עבדו חזק מאד כדי שיאריכו את החוק המונע צריכת זנות", אומרת חמווי, "זה חוק מורכב אבל בגדול הוא קובע קנסות למי שצורך שירות זנות, ובחלקו השני העוסק בשיקום, הוא מאפשר מתן תמיכה לגופים כמו 'המכללה'".
'המכללה' בחיפה נפתחה בעיצומה של המלחמה.
חמווי: "זה היה מאתגר מאד כי זה היה בשיא ההפגזות על חיפה. אנשים שהבטיחו לסייע לנו בחינם, חזרו בהם בעקבות המלחמה. היה גם קושי לגייס מתנדבות שיגיעו למרות האזעקות והירי. אבל למרות כל האתגרים, 37 נשים אמיצות החלו ללמוד ב-16 קורסים. זה המון".
מה מאפיין את הנשים שהגיעו?
"קודם כל מצאנו שהמקרים המגיעים לסניף בחיפה קשוחים יותר מאלו שבתל אביב. פגשנו נשים שהועברו כמו סחורה וחוו אלימות קשה מאד. בין הנשים כאלו הדוברות רק רוסית. אחרות הן פלסטיניות שלא דוברות עברית, שעברו גיהינום בחייהן.
"הן מגיעות אלינו ללא ידיעת שפה עברית, ואנו מלמדים אותן קודם כל לקרוא ולכתוב כדי שיוכלו להתחיל להשתלב בשוק העבודה. אנחנו מלמדות אותן עבודה בסיסית במחשב. זה הכל חדש עבורן והן לא יוכלו לעשות זאת לבד. הם מגיעות מחוסר מאד גדול. אנו מספקים להם גם כריכים ומרק כדי שידעו כי זה מקום בטוח עבורן, מקום בו הן יכולות להירגע רגע ולנשום כדי להיערך לאפשרות של שינוי ויציאה ממעגל הזנות לחיים נורמטיביים".
קראו עוד:
יש דוגמא למקרה של אישה שהגיעה למכללה?
"פגשתי אישה אחת, נראית מצחיקה, מלאת קסם (צ'ארמרית), אישה מדהימה שנראית חזקה מאד. שהתחלתי לדבר איתה הבנתי שיש לה ילדים, והיא לא יודעת ממי הם והילדים לא אצלה. אין לה מעמד חוקי מסודר. היה משמח לראות אותה מצליחה להשתלב בעבודה רגילה בעקבות המפגשים במכללה. במקרה אחר, אישה שהחלה ללמוד אצלנו, עברה אונס אכזרי קבוצתי במהלך עבודתה, והיא נאלצה לעזוב את הלימודים ואני תקווה שהיא תשוב יום אחד".
איך מתמודדים עם מקרים קשים כל כך?
"צריך להבין כי הנשים המגיעות למכללה מטופלות על ידי גורמי הרווחה, ומופנות אלינו ללימודים והכשרה. אנו לא גורם מטפל אבל זה בהחלט משגע ומכעיס שהמערכות המטפלות לא יכולות להעניק סיוע לאותן נשים באופן שישנה את מצבן באופן מידי. זה לא עובד ככה. מציאות החיים של נשים אלו היא קולוסאלית ואנו משתדלים לסייע בצד שלנו ככל הניתן".
תני דוגמא לעזרה.
"סטודנטית שלנו דיווחה כי 'המאדאם' שלה, מתעללת וקונסת אותה, והקנסות הגיעו ל-15 אלף שקלים. השאיפה של הסטודנטית הייתה לעבור לדירת זנות אחרת שלא בבעלות אותה מאדאם, ולעבור למקום פחות גרוע. השגנו עבורה את הכסף וחילצנו אותה".
זו מציאות איומה.
"אנו עושים כל שניתן לסייע לנשים שקופות. לצערי לא ניתן בכל מקרה לערב שר או יו"ר ועדה. העולם לא עוצר כדי לטפל בהן. במקרה אחר סטודנטית שלנו הועברה לדרום בעקבות חשש לחייה באזור הצפון. במשרד הרווחה נתנו לה תלושים בסך 300 שקלים. היא הגיעה לדרום והכסף נגמר מהר מאד. היא השאירה לנו הודעה שהכסף נגמר ובגלל שהיא צריכה כסף לאוכל היא שוקלת לחזור לזנות.
"אין את מי להקפיץ במקרה הזה. העולם לא עוצר. אזכיר כי בשנה האחרונה נרצחו 30 נשים בארץ. זה נורא, לא יתכן כי יסתובבו בינינו נשים שאין להן איך להאכיל ולגדל את הילדים שלהן בצורה בטוחה".
וזו לא רק בעיה כספית.
"נכון, לפעמים עד שמאשרים תמיכה באישה כזו או אחרת, היא צריכה לאכול ולהתקיים ולכן מתדרדרת שוב לזנות. זה מאבק יומיומי של הישרדות. מעבר לכסף, אין גוף אחד שמתכלל את כל בעיות העסוקות בזנות. מדובר לרוב במקרים מורכבים בהן האישה גם מכורה לסמים, גם סובלת מהפרעות אכילה, גם חסרת דיור. אין משרד ממשלתי אחד בו אותה אישה תמצא את כל מה שהיא צריכה לטובת השיקום שלה".
איך השפיעה המלחמה על הנשים?
"המלחמה לא תרמה לרוגע שלהן. מחקר מרכז אדוה קבע כי נשים נפגעו הכי הרבה במלחמה. הן הראשונות להיפגע בכל משבר. הנשים מתפרנסות בעבודות כמו במטבחים. אבל המסעדות נסגרו ולא הייתה עבודה. בעקבות המלחמה אף אחד לא התייחס אל הנשים שבסיכון והמצב רק החריף.
"אני ויתרתי על השכר שלי כדי לשלם שכר דירה לסטודנטיות שלנו שאיחרו בתשלום לבעל הבית שרצה להעיף אותן. מעבר לכך, נושא החטופות ודיווחים על אונס, גרמו לנשים פוסט טראומה כי הן עצמן נחטפו ונאנסו ועברו התעללות. רק שאת הנשים האלו אף אחד לא חיפש לחלץ. פה לא היה מאמץ לאומי. הפחדים שהם חוו מנעו מהן לצאת לעבודה".
למדינה יש כספים לסייע?
"לצערי כספים במדינה הולכים למקומות אחרים במקום לסייע לנשים רעבות".
יש להן ילדים.
"הגיעו אלינו 37 נשים, רובן מחיפה והצפון ולרובן יש ילדים. גם האימהות וגם הילדים בסכנה. יש העברה בין דורית של הדרה, עוני וחוסר אפשרויות. זה הרסני לחברה. לצערי הן נחטפות ונאנסות וזה לא מעניין אף אחד במדינה. הן שקופות".
מה אתן צריכות?
"תרומות יסייעו מאד, הוראות קבע. כל שקל מציל חיים. אנו רוצים להתרחב כדי שנוכל לקלוט עוד נשים. אנו מחפשות מתנדבות שאחרי הכשרה מעמיקה יוכלו לנהל קורסים בעיקר ללימוד עברית, אנגלית ומחשבים.
יש גם נקודת אור?
"האושר מגיע מנשים שלמרות כל הקשיים באות ולומדות. הן הגיעו תחת אש, פצועות ונוצרה קהילה התומכת אחת בשניה. ללא גזענות. סטודנטיות שיודעות שאנו כאן עבורן. בניגוד לתל אביב, בחיפה עדיין אין נשים שהשתלבו בעבודה וידוע לי שזה יקח זמן. בדרך כלל לוקח כשנתיים לשכנע אישה להגיע אלינו. ורק אחרי 4-5 שנים וכ-7 קורסים אנו מתחילים לראות שינוי בחייה.
"בשיעורים אצלנו רואים את כל הצבעים והגילאיים, ונשים המחזקות אחת את השניה. זה נותן נחמה וכוח. ומחקרים מלמדים כי לנוכח כל כך הרבה חוסר צדק ומראות קשים בשנה האחרונה, עשיית טוב ועזרה לאחרים, תעשה טוב גם לכם. מוזמנים לסייע בכל דרך".
מעוניינים לסייע? [email protected]
