שכונת נווה שאנן המכונה בפי העם נו"ש הוקמה על ידי חברת הכשרת הישוב ב-1922 על שטח עותמאני המכונה "כרמל אל אחמר" (הכרמל האדום), מיד אחרי מאורעות תל חי, מה שמסביר את שמות הרחובות הראשיים טרומפלדור והגליל, ואת שם בית הספר הכי מזוהה עם השכונה "תל חי".
רחוב התיכון כשמו כן הוא, היה הרחוב המרכזי והגרעין שסביבו התפתחה השכונה. אנשי אגודת נווה שאנן המייסדים בחרו את השם נווה שאנן שנמצא בפסוק בספר ישעיהו. תכנון השכונה נעשה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. השכונה מלאה באתרים היסטוריים המספרים את סיפורה של ראשית ההתיישבות כמו סיפורו של מגדל המים שנבנה בשנת 1925. בהתחלה נרכשו 600 דונם, ובעשור הראשון קמו 120 בתים ו-40 צריפים.
תנופת הבנייה הגדולה החלה אחרי העלייה הרביעית, אז גם התפתח צביון הרובע כשכונת מעמד ביניים עם אוריינטציה ציונית סוציאליסטית ומפלגת מפא"י. עם השנים הפכה השכונה לרובע הגדול בחיפה ויש אומרים אפילו בארץ עם 45 אלף תושבים הכולל שכונות כמו רמות רמז, יזרעאליה, נווה יוסף, נווה פז, זיו ורמת אלון.
שכונת הפועלים והפקידים
נווה שאנן התחילה כשכונת פועלים, פקידים ובעלי מלאכה שחיפה הייתה יקרה עבורם בימים שמרכז חיפה היה שכונת הדר. במקביל לנווה שאנן החלו להתפתח שכונות בת גלים ואחוזה. לשכונת זיו הגיעו בעלי אמצעים שיכלו לרכוש אדמה ולבנות בית. לשכונות המתפתחות נכנסו בשנות ה-50 חברי אגד והוקם שיכון השחר ושיכון הגגות האדומים. עד שלב זה התגוררו בנווה שאנן עולי מזרח ומרכז אירופה כאשר "היקים" פנו למרכז הכרמל היוקרתי.
מן הרגע הראשון, האוכלוסייה הייתה מעורבת, דתיים וחילוניים. בית הכנסת הראשון היה ברחוב התיכון והילדים נשלחו לבית הספר רמב"ם. נווה שאנן הייתה שכונת צנועה שמחנכת לציונות וחלוציות. ארץ ישראל הישנה והטובה, בניגוד לאחוזה האליטיסטית.
עם קום המדינה הגיעה אוכלוסיית עולים גדולה מעירק וצפון אפריקה. במסגרת הבנייה בשנות ה-80-90 הגיעו לשכונה ילידי הארץ, משפרי דיור, וכל מי שרוצה להיות קרוב לטכניון. היום קשה לאפיין את השכונה חוץ מהגיוון האדיר שלה מבחינות עדות, מעמד כלכלי, צעירים ומבוגרים וכד'.
הסליקים בתל חי
אחרי מלחמת העולם הראשונה החל היישוב לאגור תחמושת (לא חוקית) ולהטמין בסליקים מפני הבריטים. חיפה היתה מוקד פעילות תוסס של ההגנה, האצ"ל ולח"י והוקמו בה עשרות סליקים, רובם בארגזים וצינורות מוטמנים באדמה או במקומות מסתור.
מעט סליקים הוקמו במבני בטון ושניים מהם בחדר האוכל של בית ספר תל חי בנווה שאנן. אחד מאחורי הספרייה, והשני, גדול יותר, נחצב בקצה המסדרון של הכיתות עם פתח לחדר האוכל כשהיציאה ממנו הייתה מאחורי ארון כלי האוכל.
להוצאת נשק היה צורך להזיז את הארונות וכלי מטבח. מאז, קמה המדינה והסליקים נשכחו. 40 שנה אחר כך ב־ 1993 נערך שיפוץ בחדר האוכל, ארון האוכל הוזז, ואז התגלה הסליק ובתוכו כמה כלי נשק, חלקם במצב טוב.
יש סיבה לחגיגה
ועד נווה שאנן שוקד על חגיגות 100 השנה לשכונה ואלו מתוכננות להתחיל ביום העצמאות עם הענקת אות יקיר השכונה לשלושה תושבים ותיקים ותורמים.
את יקיר השכונה הציעו תשובי השכונה. הנבחרים: פניה זלטין על שיצרה מפעלי תרבות שונים בשכונה וחינכה דורות של ילדים. יזמה את טכס "לזכרם" שמתקיים מדי שנה ביום הזיכרון בבית אבא חושי. סימה מתתיהו שבבו, תושבת השכונה משנת 1961, מחנכת, מתנדבת, ושותפה במיזם ארכיון העיר בנושא העיר חיפה. דוד לוי, תושב השכונה למעלה מ-40 שנה, עובד אינטל העולמית, שותף במיזם לעזרה לתלמידים המתקשים להתקבל לטכניון, הקים גני ילדים בשכונה ועוד. במסגרת אירועי ה-100 אף נקנו 400 דגלים עם סמל השכונה ואלו נתלו ברחבי השכונה.
מנירו לוי לאילנית לוי ואפילו בנט
לא מעט שמות מוכרים ומפורסמים נולדו וחיו בשכונה. הספר "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד ז"ל נכתב על ילדותו ברחוב חניתה. מלכת היופי לשעבר אילנית לוי למדה בתיכון ג' ומילצרה בשדרות מוריה.
שמות נוספים שגדלו בשכונה: הזמר דני ליטני שגר ברחוב התיכון, המעצב יובל כספין, שוער מכבי חיפה בעבר, ניר דוידוביץ', העיתונאי רענן שקד, הסופר סמי מיכאל גר ברחוב דובנוב. גם נירו לוי ודניאל סלומון למדו שם. יצחק רינגר מצמד רעים התגורר ברחוב התיכון. הקונדיטורית קרין גורן היא אקס נווה שאננית, ושבח וייס גר ברחוב חניתה לפני שעבר למרכז הכרמל.
מהפוליטיקה לא מפתיע שהח"כ לשעבר ממרצ דדי צוקר נולד בשכונה כמו גם אורי זכי, מנכ"ל תנועת מרצ היום ובן זוגה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. בתחום העסקים ראוי לציין את סגן נשיא אינטל העולמי לשעבר, וממציא המחיקון, מולי אדן, שעשה את התארים שלו לא רחוק מהבית, בטכניון. וכמובן ראש הממשלה נפתלי בנט שלמד בישיבת יבנה ברמת אלון השייכת לרובע נווה שאנן.
איך אפשר בלי חזירים
בהשוואה לשכונות רכס הכרמל, ביקורי חזירים בשכונת נווה שאנן הם מחזה פחות שכיח. במחקר שנעשה עבור העירייה אותרו רק 15 חזירים בתחומי השכונה בשנה שעברה, וזאת בהשוואה לשכונת ורדיה בה נצפו 70 חזירים בשנה אחת, ו-97 חזירים בשכונות הכרמל הצרפתי והכרמל המערבי. לא נורא, אבל מפחיד.
אירועים חריגים של מפגש עם חזירים נרשמו בבתי הספר הפזורים בשכונה. כך הגיע חזיר ענק לפתחו של בית הספר רמב"ם ונעצר בזכות הגדר מספר החזירים אמנם נמוך יחסית בשכונה, אך כמו בשכונות אחרות, מספר הדיווחים של מפגש עם חזיר נמצא בעלייה קבועה.
כמה עולה פה דירה?
נווה שאנן היא שכונה ותיקה המושכת בימים אלו אוכלוסייה דתית ואף חרדית. מחיר ממוצע לדירה בשכונה עומד על 1.2 מיליון שקלים, ומחיר השכירות הממוצע הוא 3,300 שקלים לחודש. על פי העסקאות מחיר ממוצע למ"ר הוא 14,900 שקלים ותשואה שנתית של 2.8%. בשנה האחרונה נמכרו בשכונה כ-176 דירות. זהו מספר גבוה בהשוואה לשכונות אחרות, ודי אם נציין כי בכל חיפה בשנת 2021 רק 636 דירות.
הפרויקט הגדול שהוביל למכירת דירות בשכונה הוא פרויקט התחדשות עירונית בברל כצנלסון. בפרויקט זה התאגדו 7 ועדי בתים שהוקמו בשנות ה-50, ואחרי שנים של קבלת אישורים יצאו לדרכו הפרויקט במסגרתו ייבנו 10 בנייני מגורים חדשים שיובילו להתחדשות השכונה.
נווה שאנן לאן
השכונה הוותיקה, שאוכלוסייתה מהווה 15% מכלל תושבי העיר, ממשיכה לצמוח ועל פי תוכניות ההתחדשות העירונית תגיע אוכלוסיית נוה שאנן ל-70 אלף תושבים וכ-27 אלף יחידות דיור. שאלות רבות עולות באשר לעתידה.
מה יהיה אופייה? האם מגמות ההתחרדות ימשיכו ואת התושבים הוותיקים ומעמד הפועלים יחליפו משפחות חרדיות? האם המתח בין האוכלוסייה החרדית והחילונית יוביל לחיכוכים? האם ההתחדשות העירונית תוביל לצפיפות גדולה כדוגמת זו שנצפתה בפרויקט חביבה רייך? האם השכונה תדע לנצל את קירבתה לטכניון או שהעיר נשר תהפוך למשכנם של הסטודנטים? ואיך תיראה נווה שאנן בעוד 100 שנים?
אתרים מפורסמים
כיכר זיו, מגדל המים, בית הספר תל חי, גן הבנים, בניין משטרת הישובים העבריים, קולנוע סינמה עממי, גבעת השבשבת, הטכניון, אצטדיון האתלטיקה, הגרנד קניון ופלאפל זוהר.
פורסם לראשונה: 06:32, 18.03.22
