5 צפייה בגלריה
תלמידות תיכון רעות לאמנויות בחיפה. מגיעות מהעמק כדי להגשים את החלום
(צילום: נטע המאירי)
ללמוד ברמה גבוהה:
רונה שטיינפלד (17), אילניה, מגמת מוזיקה
כיתה: י"א.
בית ספר קודם: אזורי כדורי בגליל תחתון.
איך הגעת לעולם המוזיקה? "כילדה קטנה הייתי כותבת שירים ומופיעה בפני המשפחה. המוזיקה הייתה נוכחת תמיד בחיים שלי ואני אוהבת את זה".
מה הביא אותך לבית הספר לאמנויות? "באזור שבו אני גרה אין מקום שמאפשר לי ללמוד מוזיקה ברמה גבוהה ורציתי מאוד להרחיב אופקים. אני שרה ומנגנת בפסנתר. הבנתי שאני צריכה ללמוד במקום מקצועי שדורש ממני להיות רחוק מהבית. אני לומדת גם פעם בשבוע בתל אביב בקונסרבטוריון הישראלי כדי להרחיב עוד".
איך הגעת לתיכון רעות? "מישהו שהכרתי שלומד כאן. הוא המליץ ודחף אותי לבוא לפה. בהתחלה לא הייתי בטוחה, אבל בסוף באתי ואני שמחה על כך".
איך מתנהל סדר היום שלך? "אני קמה בשש בבוקר. ההורים לוקחים אותי בשש וחצי בבוקר לתחנת האוטובוס בצומת גולני. משם אני לוקחת אוטובוס למרכזית המפרץ ומשם באוטובוס פנימי נוסף לבית הספר. שעה ורבע נסיעה מהבית".
במה תורם תיכון רעות להתפתחות שלך כזמרת וכפסנתרנית? "אני מקבלת פה הרבה ידע והרבה עזרה שכנראה לא הייתי מקבלת במקום אחר. אני לומדת תאוריה ולמידה עיונית. המורים פה מצוינים, אני שרה ג'אז ולכן אני גם חברה בלהקה הביג בנד של בית הספר".
אילו מקצועות את לומדת? "ראש החוג הוא אופיר אילזיצקי. אנחנו לומדים תולדות המוזיקה, קצב, הרמוניה ועוד".
עד כמה המעבר לפה שינה אותך? "שינה אותי בטירוף. הגעתי ממקום כל כך בטוח של הבית ושל החברים הכי טובים שלי שגדלתי איתם ופתאום להגיע לבד למקום חדש, זה 'בום' רציני. הגעתי בכיתה י' כשאני בקושי יודעת מה זה אוטובוס. כל הזמן התרגשתי מזה ולא חשבתי על כל המאמץ שהנסיעות האלו דורשות, אבל זה שווה את זה".
מה הדבר הכי כיף בתיכון לאמנויות? "אני אוהבת את זה שאני יכולה מתי שבא לי לשבת ולנגן עם חברים ועם אנשים. מאוד חשוב לנגן עם אנשים כל הזמן כי זה מפתח יותר את המוזיקה. באיזה עוד בית ספר יש פסנתר כמעט בכל כיתה? זה מדהים".
מהן התוכניות לעתיד? "להיות זמרת ויוצרת. אני כותבת מוזיקה מקורית משלי בתקווה שזה יצליח. אני כותבת שירים בסגנון של יוני רכטר".
להתפתח לרמה מקצועית:
דנה קומרניצקי (16), נוף הגליל, מגמת צילום
כיתה: י'.
בית ספר קודם: תיכון יגאל אלון
מה הביא אותך לתחום הצילום? "מאז ומתמיד אהבתי צילום וכל דבר תמיד מתועד אצלי".
איך הגיעה ההחלטה לעבור לכאן? "החלטתי לנסות משהו אחר. יש מגמת צילום ב'אלון' אבל זה לא היה המקום בשבילי. ב'רעות' המגמה מאוד טובה ואני ממש נהנית כאן. הכל פה נורא מקצועי ולכל אחד יש את הציוד האישי שלו. הם דורשים דברים קטנים ומדייקים בהכל".
מה את לומדת במגמת צילום? "צילום מקצועי בסטודיו, תולדות הצילום, מבט צילומי, לימודי אופטיקה שעוזרים לנו להבין איך מצלמה עובדת ואיך לנצל אותה לטובתנו ולתת לנו לשלוט בה. אנחנו גם לומדים צילום תיעודי, איך לדעת לתפוס את הרגע המכריע. רכז המגמה הוא טל ינוביצקי".
איך המעבר לתיכון רעות קידם לך את הצילום? "עכשיו אני מבינה יותר ויודעת לצלם טוב יותר".
עד כמה שינה אותך המעבר לפה? "הוא פתח אותי. קודם הייתי אדם סגור לדברים. אני מרגישה עכשיו יותר בטוחה בבחירות ובהחלטות שלי. זו הייתה החלטה טובה לעבור לפה. אני נהנית. המגמות כאן מאוד מקצועיות. יש פה הרבה מה לראות וזה מאוד מעשיר. צוות המורים וגם התלמידים מקריבים המון כדי להגיע ללמוד כאן וזה ממש כיף שיש אנשים שאוהבים ומעריכים אומנות בדיוק כמוני. אני מרגישה פה הרבה יותר בטוחה".
איך סדר היום שלך? "אני קמה בערך בעשרה לשש. יוצאת בשש וחצי מהבית, לוקחת אוטובוס ומגיעה בערך בשמונה ועשרה לבית הספר. בחזור זה קצת יותר בעייתי, המסלול הוא אותו מסלול אבל זמן הנסיעה הרבה יותר ארוך ואני חוזרת הביתה בשעות מאוד מאוחרת לפעמים".
מהן התוכניות לעתיד? "אני לא בטוחה. כנראה משהו בתחום הצילום".
לממש את הפוטנציאל:
יהלי טובי (17.5), כפר רופין, מגמת מחול
כיתה: י"ב.
בית ספר קודם: גאון הירדן בנווה איתן.
איך הגעת למחול? "ההורים שלי אמרו לי שרקדתי מאז שלמדתי ללכת, אז הם רשמו אותי לחוג ריקוד בכיתה א' וזה המשיך עד היום".
מה הביא אותך לתיכון רעות? "בכיתה ז' הגיעה מורה חדשה לאולפן שלמדתי בו בעמק המעיינות. אחרי שנתיים, כשסיימתי כיתה ח', היא אמרה לי שאני צריכה ללכת כי אין לי עוד מה לעשות כאן, שאני צריכה להתפתח יותר כדי להתקדם. התחלנו לחפש בתי ספר ובית הספר לאמנויות רעות היה הכי קרוב. רציתי לקחת את עצמי למקום עם רמה גבוהה יותר. לא ידעתי שאני רוצה להיות רקדנית, אבל ידעתי שאני רוצה לפתח את עצמי ולממש את הפוטנציאל שטמון בי. בכיתה ט' עברתי לכאן".
מה לומדים במגמת מחול? "רכזת המגמה היא רחלי שפירא, שהיא גם המודל לחיקוי שלי. לומדים בלט קלאסי, מחול מודרני, טכניקת גרהם, שיעורי קומפוזיציה וכוריאגרפיה שאנחנו ממציאים בעצמנו וגם חומר עיוני שכולל את תולדות המוזיקה, תולדות המחול ואנטומיה".
מה מצאת פה בתיכון? "מדהים פה. החטיבה והתיכון הם מקומות שונים לגמרי. בתיכון יש אווירה הרבה יותר אמנותית. גם בית הספר נראה כמו בסרטים. אני זוכרת שנכנסתי לפה ביום הפתוח בכיתה ט' עם ההורים שלי והם התפעלו מהמקום, ישר כשאתה נכנס לפה אתה מרגיש באווירה המדהימה. אני נורא אוהבת את השילוב של האמנויות, שנחשב למקצוע המוגבר שלנו, ולעדיפות הראשונה של מה שנרצה לעשות בחיים. יש לנו מורה להיסטוריה שתמיד אומר לנו: 'מחול מעל הכל'. מאוד מכבדים פה את האמנויות".
באיזה שעה את יוצאת מהבית מדי יום? "אני קמה בחמש וחצי בבוקר. בשש אמא שלי מסיעה אותי לתחנת הרכבת. אני עולה לרכבת בשש וחצי, ארבעים דקות נסיעה למרכזית המפרץ ואז לוקחת קו פנימי שאורך עוד 40 דקות נסיעה. הנסיעה כולה לוקחת בין שעה וחצי לשעתיים. כשאני מסיימת ללמוד אני עושה את אותו מסלול נסיעה בדרך חזור".
מה תרם המעבר שלך לתיכון רעות להתבגרות שלך? "זה נורא ביגר אותי מהבחינה שבגיל 14 התחלתי לנסוע לבד ברכבת כל יום. כשעליתי לכיתה ז' חלמתי כבר להגיע לכיתה י"ב. ממש חיכיתי לעלות לתיכון בנווה איתן. הדבר האחרון שחשבתי על עצמי היה שאעבור בית ספר. למדתי להסתגל מהר יותר לדברים ולהתגמש".
איך התפתחת ברמה המקצועית? "תיכון רעות העלה אותי ברמות. יש פה רמת לימודים גבוהה והוא לגמרי על המפה. יוצאים מפה רקדנים ללהקות מקצועית".
מה את מכוונת לעתיד? "להיות רקדנית מקצועית. כשהגעתי לפה זו לא הייתה המטרה שלי, אבל שנת י"ב גרמה לי להבין שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. בקרוב אגיש בקשה לרקדן מצטיין בצבא. החלום שלי להיות בלהקת 'בת שבע'".
לרכוש יתרון לעתיד:
מיכל דוד (17), שמשית, מגמה לעיצוב אופנה
כיתה: יא'.
בית ספר קודם: העמק המערבי ביפעת
איך הגעת לתחום עיצוב האופנה? "מאז שהייתי קטנה התעניינתי בעיצוב אופנה. תמיד שרטטתי דגמים, אבל זה לא התפתח למשהו רציני. רק בתחילת כיתה ט' כשהתחלתי לחשוב על הרעיון לעבור לבית הספר 'רעות' התחלתי לעסוק בזה בצורה רצינית. קנינו מכונת תפירה והתחלתי לתפור דגמים בבית".
איך נולדה המחשבה לעבור לבית ספר לאומנויות? "רציתי להתפתח וידעתי שאני יכולה יותר. אז אמא שלי הציעה לי לעבור ל'רעות'".
מה לומדים במגמת עיצוב אופנה? "תוכנות פוטושופ ואילוסטרייטור כי כשמציגים עבודות צריך לדעת להשתמש בתוכנות גרפיקה. יש גם סדנת תפירה. הלימודים כוללים הרבה לימודים מעשיים וקצת תאוריה. ראש החוג הוא עידו רקנטי".
את מכינה כבר סקיצות של דגמים? "בעיצוב אופנה זה מאוד מסודר. בכיתה י' אנחנו לומדים את הבסיס, איך מכינים גזרות של מכנסיים ושמלות ועוברים שלב שלב. בכיתה י"א אנחנו יותר מתנסים. יש כמה פרויקטים במהלך השנה. למשל השנה למדנו על מחוכים ועכשיו אנחנו לומדים על פוטרים לזקנים. עוד מעט נלמד עיצוב אופנה של אביזרים ומדים לכוחות הביטחון. לדוגמה, איך לעצב תיק שיש בו חימוש, באיזה בדים להשתמש כדי להסוות אותו שלא יראו שיש בו נשק".
מה המעבר לכאן עשה לך מבחינת ההתמקצעות בתחום שלך? "הוא נותן לי הרבה כלים לעבוד איתם. כשהייתי בכיתה ט' והתחלתי ממש לעבוד על התחביב שלי לא ידעתי מה לעשות. סתם העתקתי גזרות מ'בורדה', אבל לא ידעתי איך ליצור אותן ולהביא את עצמי לידי ביטוי. זו רמה אחרת כשאתה לומד ממורה שמלמד שנים ועובד שנים בתעשייה ומעביר לך את החומר. זו מקצועיות ברמה הרבה יותר גבוהה".
מה סדר היום שלך? "אני קמה בשש בבוקר ויוצאת מהבית בשבע. אני נוסעת באוטובוס, הנסיעה אורכת בין שעה לשעה ורבע. זה קשוח, אבל זה לגמרי שווה את זה".
מה התחושה שלך אחרי שנתיים בתיכון רעות? "אני ממש מרגישה שאני לומדת ויודעת. בשנה הבאה יש את פרויקט הגמר שהוא גולת הכותרת של הלימודים ואני ממש מתרגשת לקראתו ורוצה כבר להתחיל לעבוד עליו".
מהן התוכניות שלך לעתיד? "אני חושבת להמשיך ללמוד בשנקר או בצלאל, אבל זה עדיין רחוק. אם בעתיד ארצה לעסוק בעיצוב אופנה אני אדע שיש לי יתרון משמעותי לעתיד".
