כשיוגב מלכה (22) מקרית אתא סיים את מסלול הנינג'ה בגמר הגדול של העונה הרביעית, עם אצבע סדוקה וכאבי תופת, הוא חש בתחילה אכזבה. שלוש שניות בלבד הפרידו בינו לבין המנצח הנצחי בעונות הראשונות של נינג'ה ישראל, יובל שמלא.
אבל אחרי עוד שלוש שניות הוא הבין שלמעשה הוא ניצח, בגדול - ניצח את עצמו, את השדים שלו, את התחושה שליוותה אותו המון שנים שהוא 'נעלם' ברגע האמת, שהוא מוותר, שהוא לוזר.
כמו שקרה כאשר ויתר על קריירת האיגרוף התאילנדי, כפי שקרה במסלול יחידת הדובדבן, שם ויתר על החלום להיות לוחם ובחר להיות מדריך קרב מגע, וכפי שקרה לו בעונה הראשונה בנינג'ה ישראל, כאשר סומן כאחד המועמדים לנצח, ונפל די בהתחלה. ואז, למרות הכאב הנורא, הוא סיים את המסלול, והרגיש הכי מנצח בעולם.
"בשלב מסוים סגרתי את אחת הטבעות על האצבע שלי", שיחזר מלכה השבוע. "שברתי אותה, אבל המשכתי. לא הרגשתי כאב. הלכתי לרופא, הוא אמר לי שזו כנראה פריקה, אבל זה היה שבר. הוא גם אמר לי שאם אמשיך, זה יכול לגרום לי נזק לטווח ארוך. הייתי לפני השלב הסופי.
"בעבר, בשלב הזה הייתי אומר שזה הגורל, ומוותר. אבל הפעם המשכתי. המאמן קיבע לי את האצבע, נתתי לעצמי כמה סטירות לפנים, הייתי ממש בסערת רגשות. אמרתי 'די לתירוצים, באתי להילחם'. צרחתי תוך כדי טיפוס, ועשיתי את זה ב-29 שניות. רק מיד אחרי שסיימתי, הבנתי שיובל סיים את זה שלוש שניות מהר יותר. הייתי מבואס וכואב, ורק כשהגעתי לרכב הבנתי שלמעשה ניצחתי. ניצחתי את עצמי. אני לא לוזר, סיימתי את המסלולים למרות שמאוד היה נוח לומר 'נפצעתי, מוותר'.
"נכון, לא מקום ראשון, אבל מבחינתי ניצחתי את יוגב מלכה, את הקארמה הרעה, ניצחתי את ההרגשה הזו שרגע לפני ההגשמה, משהו התפקשש. ניצחתי למרות כל הקשיים הפייזים ובעיקר המנטאליים, שהם פי מיליון יותר קשים. שיניתי את כל המסלול, ובשבילי זה היה ניצחון ענק".
הפציעה בשירות הקרבי
מלכה נולד לפני 22 שנה, בן לשלומי, בעל חנות אלקטרוניקה, ואורלי, אח קטן לשלוש אחיות, אוראל, מאיה וגל. הוא גדל והתחנך בקרית אתא, למד בגורדון וברוגוזין, ומגיל צעיר עסק בספורט. כדורגל, משחקים בשכונה, חוגי ספורט. הוא לא היה ילד רגוע, והסתבך לא מעט במקרי אלימות.
"בדיעבד, אני יודע שאלה היו בעיות אגו. תמיד רציתי להוכיח עצמי, שאני הכי חזק, וזה התבטא באלימות. ואז, בכיתה ח', אבא הציע לי ללמוד איגרוף תאילנדי, לתעל לשם את כל האנרגיות, לא בחוץ.
"באיגרוף הוכחתי מה אני מסוגל, בלי צורך לקבל בכל פעם אישור. ומאז לא הייתי מעורב באף מקרה של אלימות, למדתי משמעת עצמית. הייתי טוב בזה, אבל בכיתה י"א די נמאס לי, היו הנסיעות לקרית חיים, היו הלימודים, ובחרתי את האופציה הקלה - פרשתי".
לקראת השירות הצבאי הכין עצמו פיזית במטרה מוצהרת להגיע ליחידה קרבית, הכי קרבית שאפשר. עבר גיבושים ולבסוף הגיע ליחידת דובדבן. עבר גיבוש ראשון, ובשני קרע שריר במותן.
"הגעתי לצבא חדור מוטיבציה, רציתי קרבי, התאמנתי המון לקראת הגיוס. ואז קורה מקרה כזה, קרע בשריר, לא יכולתי לעמוד על הרגל. אמרתי באסה, למה זה קורה לי, אבל המשכתי למסלול של לוחם בצנחנים, כי מי שנופל מדובדבן עובר לצנחנים. עשיתי טירונות בגדוד 202.
"אחרי ארבעה חודשים בטירונות, אחד ממדריכי קרב מגע ראה אותי מתאמן והבין שיש לי רקע באומנויות לחימה. הוא הציע לי להיות מדריך קרב מגע בבא"ח צנחנים. תפקיד כיפי, משמעותי, אבל לא קרבי. שירות נוח, עם חמשושים, תנאים טובים.
"זה היה מאוד מפתה, ואמרתי כן, ושם באמת העברתי את השירות שלי. אבל תכל'ס, זה היה מאכזב: כל החברים, המכרים, המשפחה הסביבה, כולם ידעו שאני הולך להיות לוחם, שאגיע רחוק, שזה מה ששמתי לי למטרה, והנה, אני מוותר, משהו מתפקשש בדרך. אבל הזמן עשה את שלו, הדחקתי את המחשבות הללו, וסיימתי שירות בבא"ח צנחנים כראש מדור קרב מגע".
קארמה רעה
במהלך השירות הוא החל גם לטפס, ובעונה הראשונה של נינג'ה ישראל מלכה נדלק. החל להתאמן, בנה בבסיס סוג של מסלול, והחליט שהוא גם רוצה להשתתף. עוד לפני השחרור, ביולי 2020, הלך עם עוד שני חברים לאודישנים. הוא עבר, חבריו נשרו כבר בשלב המיונים.
"באודישן הראשון יש מבחן פיזי יחסית קל, ואחר כך ריאיון מול מצלמה, בודקים אישיות. השני הוא כבר יותר קשה פיזית, ושוב יש מבחן מול מצלמות. לבסוף התקבלתי לעונה השלישית של נינג'ה ישראל, לעונה הקודמת, במסלול חיילים.
"בדיוק השתחררתי. התאמנתי בטירוף, קניתי ציוד מתאים, היה לי אפילו מסלול בבסיס. אדם מלכי, אחד המובילים בתחום, ראה אותי ואמר שיש לי פוטנציאל להגיע רחוק. רבים אמרו שאגיע עד הסוף, אבל אז, די בהתחלה, נפלתי במכשול הרביעי, באתי לקפוץ וזה לא יצא טוב. זה היה אחד הרגעים המתסכלים בחיים שלי.
"התכוננתי, כולם אמרו לי 'אתה תותח', וברגע האמת משהו התפקשש. הסתכלתי אחורה, לחיים שלי, וראיתי שתמיד היה לי פוטנציאל, אבל תמיד גם משהו התפקשש לפני ההגשמה. באיגרוף, בשירות הצבאי כקרבי, בעונה הראשונה שלי בנינג'ה. חזרתי הביתה, ממש היו לי מחשבות קשות, אמרתי זהו, אני לוזר, כל החיים תעבוד קשה, יגידו שאתה הכי טוב, אבל ב'מאני טיים' אתה נכשל. אז נפל לי האסימון, הכל צף.
"חזרתי להתאמן ואז, אחרי שבועיים בערך, אמרתי לעצמי זהו, אני הולך לשנות את הקארמה שלי, משנה את האופי, את הראש שלי, אעבוד הכי קשה בעולם כדי שהקארמה הרעה תעזוב אותי".
הקרב מול שמלא
מלכה אכן עבד קשה במהלך השנה האחרונה, והגיע לעונה הרביעית של נינג'ה ישראל במצב מעולה. עבר את האודישנים לאחר שבמשך שנה עבד כדי לנטרל את כל נקודות התורפה שמצא. "הגעתי בגירסה טובה שלי, וכבר מהשלבים הראשונים סימנו אותי כאחד שיתמודד מול יובל שמלא. ותיק מול צעיר, קרב קרב. בכל התחרויות המוקדמות השגתי את התוצאות הכי טובות, ואז הגיע שלב ראש בראש, ולי יצא מול שמלא.
"יומיים לפני החל לי כאב ראש נוראי. בשלב מסוים כבר חשבתי שיש לי משהו בראש. עמדתי להתקשר להפקה, שיזיזו לי את המועד, אבל אז אמרתי לעצמי, לא הפעם, לא שוב אצטייר כפחדן שממציא כאב ראש כדי לא להיות כבר בשלב המוקדם יחסית מול שמלא. הגעתי למסלול, הכאב נעלם כלא היה, וניצחתי את שמלא. עמדתי במבחן".
מלכה השיג את התוצאות הטובות ביותר לאורך כל התחרות, עבר אפילו את המידוריאמה, מכשול שרק שלושה עברו. ואז הגיע שלב הגמר, והפציעה בשלב הטבעות. הכל כמעט נגמר, אבל הוא התמודד עם הכאב, ועם ההפרש של שלוש שניות משמלא. מבחינתו, הוא ניצח.
מכון נינג'ה
מאז שהיה ילד, יוגב היה מיועד להחליף את אביו בעסק המשפחתי, אבל כיום, הוא אומר, יוכל לעסוק ולהתפרנס ממה שהוא אוהב. הוא פתח קורסי אימון, מעביר סדנאות תנועה, מכין מתחרים לתחרויות. ספורט הנינג'ה הוא ענף חדש ומתפתח, ומלכה מאמין שיש לו ידע והוא יכול להעניק ממנו גם לאחרים. מקפיד ללמוד כל הזמן, להתפתח, לפתח בעצמו תוכניות לימוד וגם מכשירים.
מבחינה אישית, הוא בזוגיות עם עומר כבר שבע שנים, ורואה את המסגרת שיבנו יחד.
מה הלאה?
"להמשיך ולהתפתח כספורטאי. עוד לא מיציתי עצמי, אני יכול בלי ספק להגיע רחוק. הענף הזה כל הזמן צומח ומאפשר לספורטאים גם להתפרנס ממנו. יש קמפיינים, יש מה לעשות הלאה".
יובל שמלא הוא דמות לחיקוי?
"יובל הוא מודל חיקוי להמון אנשים, הוא אדם מדהים, שעבד קשה והגשים עצמו. יש כמה דמויות שאני יכול לקחת מהם דברים. מה שיובל השיג זה ללא תקדים, השתתפות בארבע עונות, מתוכן זכה בשלוש. אם לפרוש, כפי שהוא הודיע, רק ככה".
איפה תהיה בעוד עשר שנים?
"מאמין שאהיה בעל מכון נינג'ה משלי, מאמן נערים ומוביל אותם קדימה. אני רוצה גם להעביר הרצאות, אני חושב שיש לי מה לומר ומה לתת, במיוחד להעביר את המסר שעם עבודה קשה, כל אחד יכול. כמובן רואה עצמי בזוגיות עם עומר, בעל משפחה. אני טיפוס משפחתי: אני גר עם ההורים, אחות אחת גרה בדירה מתחתנו, אחות שנייה ממול, ושלישית 100 מטר מפה. אני אוהב את הביחד הזה, את המשפחה המגובשת".
אתה עוד חשוב על שלוש השניות הללו?
"מה שהיה, היה. אני רוצה להגיע שוב לתחרות, להגיע הכי רחוק שאפשר, לשבור כל שיא אפשרי".
סדר יום של אלוף
- מלכה קם בסביבות השעה 8.15-8.30, ועושה אימון כוח בבית. המרפסת הפכה סוג של מכון כושר, והוא עובד ספציפית על שרירים שפעילים במיוחד בתחרויות נינג'ה, מכין את הגוף כדי למנוע פציעות. אימון הבוקר הוא בין 40 דקות לשעה וחצי.
- ארוחת בוקר עם חביתה ולחם קל, משקה פרו. לפעמים מוותר על חביתה ואוכל בננה ותמר.
- יתר שעות הבוקר מוקדשות ללימוד, מול מחשב. מפתח תוכניות, מתעדכן במה שקורה בענף.
- ארוחת צהריים היא בסביבות השעה 1.00-1.30. חזה עוף עם אורז, ירקות, הרבה חלבונים.
- בשעות אחר הצהריים הוא מתאמן במסלולי נינג'ה, עד שלוש שעות כל אימון. יש שני מכונים באזור חיפה, אבל הוא מתאמן בהרבה מכונים בארץ, לגוון, כי בכל מסלול יש מכשירים שונים, וכדאי להכיר כמה שיותר.
- לארוחת ערב הוא אוכל חביתה, אם לא אכל בבוקר, ומדי פעם 'מתפנק' עם סלמון בתנור עם ירקות. "יש גם רגעים של חטאים באוכל. אבל בגדול, אני מקפיד ש-90 אחוז מהתזונה תהיה בריאה, ו-10 אחוזים בחטא".