כמעט 20 שנה, מאז לידתו במארס 1972 בחיפה ועד לשחרורו מהצבא, היה ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט חיפאי, והתגורר בבית הוריו ברחוב ויתקין לצד נחל אחוזה הנושק לחורש ויער.
בשני העשורים הללו עברה משפחת בנט מהפכים רבים. ממשפחה חילונית למשפחה דתית ימנית. בין לבין היה ניסיון לחזור לארה"ב בגלל קשיי קליטה של מירנה, אם המשפחה.
קראו גם:
השבוע ניסינו להתחקות אחר התקופה החיפאית של נפתלי דרך תחנות חייו בשנים אלה באמצעות שיחות עם חברים, מורים ומקורבים.
אולי לא מפתיע שחלק מחבריו ושותפיו לדרך בעבר לא התלהבו לשתף פעולה, בגלל הביקורת על המהלך שלו שחוצה את תנועתו. מנגד היו גם רבים שחיזקו את המהלך ודיברו על נפתלי כאיש אמיץ שעשה את הדבר הנכון לטובת עם ישראל.
קטיף בקיבוץ
בקיץ 1967 היו ג'ים ומירנה בנט זוג צעיר, בוגרי אוניברסיטת ברקלי בסן פרנסיסקו, שניהם חילונים גמורים ללא זיקה מיוחדת לישראל וחדורי להט עצום לפעילות למען זכויות אדם.
זכור מקרה שבו נעצר ג'ים על ידי המשטרה כאשר הפגין מול בית מלון בסן פרנסיסקו, שסירב להעסיק שחורים.
בחודש מאי 67' הכריז נאצר על סגירת מיצרי טיראן, והזוג בנט נכנס לסוג של אובססיה ישראלית. לפני ארבע שנים, כאשר מירנה חגגה יום הולדת 75, פרסם נפתלי בנט פוסט וכתב: "אחרי שנאצר סגר את מיצרי טיראן וחתם הסכם עם סוריה וארצות ערב במטרה להשמיד את מדינת ישראל, מירנה וג'ים בנט עצרו הכל. חשבו יומם ולילה רק על ישראל.
"אמא סיפרה לי שחברות שלה דיברו רק על ענייני חולין, והיא לא יכולה היתה להבין איך מישהו מתעסק במשהו חוץ מגורל מדינת ישראל. מיד אחרי המלחמה הם עלו על המטוס האזרחי הראשון לישראל והתנדבו בקיבוץ דפנה".
הפרק הקיבוצי נמשך כחצי שנה. אחרי שבני הזוג בנט מאסו בעבודת הקטיף בקיבוץ, הם עברו לחיפה ורכשו בית ברחוב ויתקין בשכונת אחוזה, שם נולד נפתלי, בן הזקונים, אח לאשר, היום איש עסקים בן 50 שמתגורר באנגליה, ודן, בן 46, רואה חשבון, שמתגורר עד היום בחיפה. השבוע אמר לנו דן שעדיין מוקדם לו ולמשפחה להתראיין, כי שום דבר לא סגור.
קשיי הקליטה במיוחד של אם המשפחה גרמו לכך שאחרי 6 שנים בארץ משפחת בנט עם שלושת ילדיהם, כשהתינוק נפתלי בן שנה, החליטו לחזור לסן פרנסיסקו. כמה חודשים אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים. ג'ים, שעשה שירות סדיר מקוצר כתותחן, מיהר לחזור והשתתף בקרבות בגולן. בחודשים הארוכים של מלחמת ההתשה, כמילואימניק מגויס, הגעגועים השתלטו על מירנה, והיא חזרה עם שלושת הקטנים לארץ.
בפוסט ליום הולדתה של אימו כתב נפתלי: "חזרנו לחיפה. אבל עכשיו התחושה שונה. היינו ישראלים. אבא כבר נלחם במלחמה כחייל צה"ל, ואמא התאהבה בארץ הזו....".
אחרי המלחמה ג'ים השתלב בטכניון במחלקת יחסי ציבור כמגייס תרומות, ונשלח עם המשפחה, הפעם למונטריאול בקנדה. בשנתיים הללו החלו הבנטים את תהליך החזרה בתשובה, לא מעט בזכות הגן של חב"ד אליו נשלח נפתלי בן ה-4, וגם בזכות החשיפה לתכנים דתיים בגן של חב"ד ובקהילה היהודית המקומית.
אט אט החלו לשמור כשרות ושבת, להדליק נרות וללכת לבית כנסת. בראיון לעיתון "הארץ" ב-2013 סיפר ג'ים בנט שהצורך לשמור כשרות נבע בתחילה מהחברים של בניו שהיו מתארחים בביתם.
אחרי הפרק הקנדי חזרה המשפחה לרחוב ויתקין בחיפה. נפתלי החל ללמוד בבית הספר נתיב אליעזר ברחוב דישראלי באחוזה. אבל זה לא נמשך זמן רב. בשנת 1980 שבה המשפחה לאמריקה, הפעם כשליחי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית.
שם, בניו ג'רזי, הם התערו היטב בקהילה הדתית המקומית והשילו מעליהם את שאריות החילוניות הגמורה. שנים אחר כך יחזור נפתלי לניו יורק כאדם בוגר, כשהוא שולט בשפה ומכיר את המנטליות האמריקאית, הפעם כאיש עסקים.
"תיווך ג'ים בנט"
החזרה בפעם השלישית לארץ פתחה עבור ג'ים פרק חדש בקריירה האישית. הוא הקים משרד תיווך נדל"ן בשם "תיווך ג'ים בנט". תחום הנדל"ן בחיפה פרח בשנים הללו בזכות שגשוג כלכלי ושכונות חדשות שהוקמו.
ג'ים רכש לעצמו שם ומוניטין והרחיב את המשרד, שהפך לאחד הגדולים והחשובים בעיר. בשנות ה-80 וה-90, "תיווך ג'ים בנט" היה שם דבר, ושלטים כמו מודעות מכירה וקנייה בעיתונות המקומית צדו את העין.
איש נדל"ן ותיק מספר: "ג'ים היה חריג בעולם התחרותי הזה, קודם כל בגלל שהיה אמריקאי עם מבטא, אבל בעיקר בזכות חוש הומור שובה לב, הגינות ואינטגריטי שיצר לעצמו, שסייעו לו להשתלב מהר מאוד בענף האכזרי הזה". עיתונאי נדל"ן בעיתון מקומי דאז זוכר את האמריקאי החביב והנמרץ מסתובב במערכת העיתון, כשמודעות הקנייה והמכירה שלו בלוח הכניסו סכומים נאים לעיתון.
ג'ים נפטר ב-2015, וכשמלאו 5 שנים למותו סיפר עליו נפתלי: "אבא היה איש עסקים שכולם אמרו עליו: 'לג'ים בנט יש אינטגריטי'. אני לא זוכר אי פעם שאבא הוציא מילה שלילית על מישהו אחר. לפעמים אנשים עשו עליו סיבוב בגלל שהוא היה כל כך טוב לב".
כעת הבנטים הם כבר ישראלים לכל דבר, שכבר לא חיפשו את חו"ל, ואפילו עם מודעות פוליטית גדולה. ילדי הפרחים של החוף המערבי, עם האוריינטציה השמאלנית, על רקע אווירת המחאה נגד למלחמת וייטנאם, הפכו בארץ לפטריוטים, אנשי ימין שהצביעו בשנים הללו לליכוד.
שלושת הבנים למדו בבית הספר הממלכתי דתי כרמל, ובמקביל השתלבו כמו רוב חבריהם בתנועת הנוער בני עקיבא כחניכים ואחר כך כמדריכים.
שושנה ברוך הייתה מורתו הראשונה של בנט הצעיר: "נפתלי מעולם לא שכח שאני הכנסתי אותו לכיתה א'. לפני שנה הוא בירך אותי ליום הולדת, וזה מאוד ריגש אותי. אני זוכרת אותו כילד חמוד ושקט. הוא היה ביישן בעיקר בגלל שהייתה חסרה לו השפה העברית. אבל לאט לאט הוא למד עברית והפך למקובל מאוד בקרב הילדים.
"אני חושבת שהשורשים היהודיים של נפתלי ניטעו אצלנו, ובלי ספק יש לי מניות בהנחלת הרעיונות הציוניים והיהודיים של מי שעשוי להיות ראש הממשלה הבא".
המורה רחל גליקמן: "הייתי המחנכת של נפתלי בכיתה ד' בבית הספר כרמל. הוא הגיע אלינו מארה"ב והיה אצלנו ביסודי עד שעבר לחטיבה. נפתלי לא היה מהתלמידים השובבים ובסך הכל היה שקט וחכם. חינכתי את אחיינים שלו במשך השנים והכרתי טוב את ההורים. באחד מאירועי הבחירות שערך יונה יהב, נפתלי הגיע וראה אותי בקהל.
"הוא בא לחבק וצעק 'זו הייתה המורה שלי'. אני חושבת שהאופי שלו הוביל אותו למסלול שבו הוא נמצא היום, ואת רוב החינוך הוא קיבל מהבית. כיף לחשוב שאני חינכתי את ראש הממשלה".
"מכתבי יוני"
ביוני 82', ביום החמישי למלחמת לבנון הראשונה, התפוצצה פרשה שטילטלה את המדינה ובמיוחד את השכונות השלוות על הכרמל, שם התגוררה משפחת בנט. חיילת משוחררת בשם דפנה כרמון נעלמה כשהייתה בדרך לביתה ברח' מוריה. חלקי גופתה נמצאו אחרי כחודש ביער בית אורן.
כמה חודשים אחר כך נעלם הילד דני כץ, גם הוא תושב הכרמל, וגופתו נמצאה במערה בגליל. לימים הורשעו כמה ערבים, תושבי הצפון, במעשי הרצח המזעזעים הללו. שתי הפרשות העסיקו את חניכי בני עקיבא בסניף של נפתלי והפכו לשיחת היום, כאשר ברקע הקרבות בלבנון, המאבק על פינוי סיני.
בשנים הללו התחדדה המודעות הפוליטית של משפחת בנט מהליכוד ימינה, והם הפכו לחברי 'התחיה'. אין ספק שהבית האידאולוגי, שבו ההורים נהגו לצאת להפגנות ימין, השפיע רבות על הבן נפתלי, בנוסף להשפעה הגדולה של תנועת הנוער בני עקיבא שחינכה למסירות לאומית, לערכיות ואהבת הארץ.
נפתלי הנער ינק את האהבה לקריאה מהוריו שהחזיקו בבית ספרייה ענקית. מעל למיטתו הוא החזיק את הביוגרפיה של מאיר הר ציון "פרקי יומן", ואת "מכתבי יוני" של יוני נתניהו, גיבור מבצע אנטבה, שבעקבותיו החליט להתגייס לסיירת מטכ"ל. שני הספרים ליוו אותו בשנים הללו וסיפקו לו השראה. חניכיו בבני עקיבא סיפרו שהוא נהג להחזיק את הספר איתו ולצטט ממנו חלקים. לימים גם קרא לבנו הבכור יוני, על שם אחיו של בנימין נתניהו.
בכיתה ז' החל נפתלי ללמוד בישיבה התיכונית "יבנה" ברחוב הנגב, בסמוך לרמת הדר. כיום נקרא בית הספר תיכון דתי יבנה, והוא ממוקם משנת 1994 ברמת אלון. המוסד נמנה עם תנועת בני עקיבא, וממנו יצאו אנשי ציבור רבים ומשפיעים, בהם השר לשעבר זבולון המר, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, שר המדע לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ, ורבים אחרים.
"המדריך הפופולרי"
ניתן היה לצפות היום כי בתיכון יבנה ימהרו להתגאות בבוגר המפורסם שהולך להיות ראש ממשלה. אבל בביקור השבוע במקום נתקלנו בניכור וחוסר עניין לדבר על החניך לשעבר. אחד מראשי הישיבה כעס שהגענו למקום, וביקש שנעזוב. אחרים הסבירו שהמצב מורכב יותר.
"בנט אכן גדל ביבנה, אבל כרגע יש מצב מורכב בו אחד מהרבנים המובילים מבחינת בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, הוציא מכתב להתנגד בכל דרך לממשלת לפיד בנט. ולכן, לא נוכל להשתתף בכתבה מפרגנת על צמיחתו של בנט ביבנה, גם אם בנט היה מדריך פה".
אבל היו גם לא מעט ששמחו לספר עליו. אריאל פרידמן, חבר ילדות שלמד איתו בבית הספר היסודי, בחטיבה, בתיכון וגם בבני עקיבא:
"למדתי בכיתה עם אח שלו, דני, אבל הייתי בן בית שם וגם חבר טוב של נפתלי, עד היום. שום דבר לא מפתיע אותי. נפתלי תמיד התבלט בכל התחומים. היה אפשר לראות עליו שהוא יגיע רחוק. הוא היה תלמיד טוב, מדריך פופולרי, שאפתן שהתבלט בכל מה שעשה. מילדות היה אפשר לראות שהוא פייטר".
גבי, חבר ילדות, תושב אחוזה: "למדנו ביחד בכרמל וביבנה. הוא היה גם חכם וגם שובב. בחור ציוני דתי טיפוסי, כמו רוב הילדים עם הרבה אידאולוגיה. במיוחד בתקופה ההיא תקופה של פינוי ימית וסיני. ההורים שלו היו משתתפים בצעדות גוש אמונים. אבא שלו, ג'ים, היה איש ימין מודל לחיקוי, עם חוש הומור ומאיר פנים.
"לנפתלי היתה שובבות נעורים. זה לא הילדים של היום, שיושבים במחשבים. הילדות שלו היתה סביב משחקי כדורסל, טיולים, תנועות נוער, כדורעף, הרבה תנועה והמון חברה. אני לא זוכר שהוא היה איזה מנהיג, אבל הוא תמיד בלט".
נציב שירות המדינה, שר המדע לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הוא בוגר תיכון יבנה, והיה גם רבה של שכונת אחוזה. הוא הכיר היטב את הוריו של בנט. לימים עמד בראש רשימת "הבית היהודי".
פרופ' הרשקוביץ: "בשל תפקידי הציבורי, לא נכון שבנקודת זמן זו אתייחס להיכרותי עם בנט. מה שאוכל לומר כי הכרתי את הוריו, דמויות בולטות באחוזה. שנינו למדנו ביבנה, אבל אני גדול ממנו ב-20 שנה. מה שכן, בשל היכרותי את המשפחה, חיתנתי את נפתלי וגילת בחתונה שקיימנו בחדרה".
שוברים ימינה
כשנפתלי היה בערך בן 15, המשפחה החלה "לשבור" ימינה. "אני זוכרת את הנקודה שהתחלנו לחשוב קצת יותר ימינה מאשר שמאלה", סיפרה מירנה לפני כשמונה שנים לעיתון "הארץ".
"כל שנה הבנים היו עושים ברביקיו, ואחר כך צופים בסרטים בערוץ 1, שם היה פאנל של אנשים שדיברו על מלחמת ששת הימים כטרגדיה, ואמרו שחבל שניצחנו. הייתי בשוק שאנשים בארץ הזו חושבים ככה. מאז התחלנו להסתכל על הדברים באופן שונה".
עו"ד אביעד ויסולי, יו"ר נאמני ארץ ישראל וחבר המשפחה: "ההורים של נפתלי ואני היינו חברים שנים רבות. הם היו ממייסדי המטה למען ארץ ישראל והשתתפו בכל הפגנות הימין, בבית שלהם היה מחסן בו היו שלטי המחאה שהנפנו כשיצאנו להפגנות. אלפי סיסמאות מחאה הגיעו מבית משפחת בנט ליד צומת חורב, בהם שלטים וסיסמאות: 'העם עם הגולן', 'תנו לצה"ל לנצח' ועוד.
"אבא של בנט, ג'ים, היה אדם ערכי ואחד מתומכי ארץ ישראל הגדולים. שני הוריו היו דמויות אציליות. בנט לא היה הולך על מהלך כמו שעשה אם אביו היה חי. אבא שלו לא היה מכניס אותו הביתה.
"נפתלי לא היה בא איתנו להפגנות כמו הוריו, אבל הוא נבחר על כתפינו. אני והוא היינו מיודדים וסייעתי לו כשלא עבר את אחוז החסימה ב-2019 ובדקנו יחד קלפיות. בכל מערכת בחירות ראינו בו אחד משלנו.
"אני רואה במעשה שלו, הקמת ממשלה באמצעות מפלגה אנטי ציונית דוגמת רע"מ, מעשה בגידה. אני חושב שבנט רוצה להיות ראש ממשלה ולא מעניין אותו כלום".
"צוות הדוסים"
הרצון להתגייס לסיירת מטכ"ל באוגוסט 90' לא הפתיע אף אחד ממכריו. המעריץ של יוני נתניהו ומאיר הר ציון, שהתחנך על אהבת הארץ, שאף להגיע ליחידה הכי מובחרת. בסופי שבוע היה חוזר לבית הוריו ברחוב ויתקין בחיפה עם המדים והנשק, מקור לגאווה משפחתית.
בסיירת הכיר את עמנואל מורנו ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה בנסיבות שאסורות לפרסום עד היום. ביחד עם עוד שני לוחמים חובשי כיפה הם כונו "צוות הדוסים", השם העממי ל"צוות גיורא" האגדי. כמו בנו הבכור, שנקרא על שם גיבור ילדותו יוני, קרא לבן הזקונים שלו דוד עמנואל, על שמו של חברו הטוב מהסיירת.
לקורס קצינים הוא יצא מטעם יחידת מגלן, בגלל חוסר תקנים במטכ"ל, וחזר ליחידה כמפקד צוות ואחר כך כמפקד פלוגה.
באותן שנים, שכללו פעולות נועזות של היחידה מעבר לקווים, נפתלי הסיר את הכיפה לתקופה מסוימת. אביו ג'ים אמר בראיון ל"הארץ" לפני 8 שנים, כי לא ידע על כך, ובנו תמיד היה מגיע הביתה עם כיפה. ההתרופפות הזו, אם הייתה בכלל, הסתיימה ביום אחד אחרי רצח רבין ב-1995, שבו חזר נפתלי מחופשת סוף שבוע ליחידה עם הכיפה, אותה לא הסיר יותר. חבריו סיפרו אז שעשה את זה בתגובה לביקורת על הציבור הדתי בעקבות הרצח.
בשנת 1996 השתחרר נפתלי בנט אחרי שלוש שנים בקבע, בתחושת מיצוי, וכאן למעשה תם הפרק החיפאי בחייו.
את השנים הבאות הוא עשה בירושלים כסטודנט למשפטים, אז גם הכיר את גילת אשתו. אחר כך החל את הפרק החדש כאיש עסקים עם סטארט-אפ שהקים עם שלושה שותפים, שכלל גם מגורים בניו יורק, אליה חזר 20 שנה אחרי שהתגורר בה עם הוריו.
האקזיט הצליח ונמכר ב-145 מיליון שקל לחברה אמריקאית. נפתלי חזר לארץ איש עשיר יותר. כאן גם החל הפרק הפוליטי: הקשר עם נתניהו, מזכ"לות יש"ע, הקמת מפלגה חדשה על כל התהפוכות, הכישלונות וההצלחות.
בברכה לאמו מירנה לרגל יום הולדת 75, כתב נפתלי: "אמא חינכה אותנו לחירות, לציונות, לנתינה, לטוב לב, לאהבה, ללא לעוף על עצמנו, להכרת תודה למדינת ישראל ולעמידה על עקרונות". את כל זה ספג נפתלי בנט בבית הוריו, במוסדות החינוך ובתנועת הנוער, דרך מסלול חייו שהחל בחיפה, עד לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
עוד כמה דברים על נפתלי בנט:
- בבגרותו ניסה נפתלי לנגן בכינור, אבל התייאש מהר וכעבור שנה עבר לגיטרה קלאסית
- בית משפחת בנט היה עמוס ספרים. עד לפני כמה שנים אימו מירנה עבדה יום בשבוע בחנות ספרים משומשים בכרמל
- ביסודי לקח את חבריו לוואדי ליד הבית כדי להראות להם את השילוב בין קלקר ואש וגרם לשריפה בוואדי
- בתקופת לימודי המשפטים בירושלים נפתלי עבד בגננות
- כשסיים להדריך בבני עקיבא כתב את המנון הסיום. שנים אחר כך כתב את המנון יחידת מגלן והוסיף לו בית נוסף כשהיה שר חינוך
- הרומן עם אשתו גילת החל ביוזמתה כאשר הוזמן כמילואימניק להרצות לחיילים בגבעת התחמושת, שם שירתה כמש"קית חינוך
- האקזיט שעשה כשותף בחברת "סאיוטה" עמד על 145 מיליון דולר. הנתח של בנט היה פחות מ-4 מיליון דולר
- כשנתניהו פגש אותו לראשונה, הוא התלהב מהשילוב של דתי לייט, בוגר סיירת מטכ"ל והייטקיסט
- בשריפה הגדולה בכרמל, נפתלי מיהר לבית הוריו בכרמל והקפיד לבקר חברים מהעבר כדי לוודא שכולם בסדר
