רונן נודלמן, מנהל מחוז חיפה בכללית, אחראי בשגרה על מתן שירותי בריאות ל-800 אלף תושבים באזור. מאז המלחמה הצטרפו למחוז עוד אלפי משפחות מהצפון והדרום שעזבו ישובים, בתים ומרפאות, וכעת זקוקים לשירותי רפואה במקום מגוריהם החדש.
נודלמן מסביר כיצד משפיעה המלחמה על התנהלות המחוז, אלו שינויים והתאמות נדרשו ומה עוד יש לעשות לקראת אפשרות של מלחמה בצפון.
"המחוז שלנו הוא הגדול מבין מחוזות הכללית, ולמרות ה-7 באוקטובר סיימנו במקום הראשון במפה האסטרטגית של הכללית", אומר נודלמן, "זה אומר שמבוטחים, ולא פחות חשוב מכך, מרוצים מפעילות המחוז. יש לנו 4,200 עובדים במחוז, עובדים מסורים שמאפשרים לנו לעמוד ביעדים ולרוץ קדימה".
עם תחילת המלחמה החלו להתפנות ישובים מהצפון. "בין הישובים שבמחוז שלנו שהתפנו, ראש הנקרה, חניתה, קרנות, ערב אל ערמשה, שלומי. כל אלו פונו אבל המשכנו לתת שם שירותי מרפאה לתושבים שכן נשארו שם", מסביר נודלמן, "בשלומי נשארו מתוך 8,000 תושבים כמה מאות. מבוגרים וחולים שזה המקום שלנו להמשיך ולהיות שם עבורם. בערב אל ערמשה, ישוב בדואי שמחצית מתושביו בחרו להישאר, נשארנו למרות פריצה בגדר המערכת ומטען שהתפוצץ בישוב צמוד הגדר".
זמן קצר לאחר הראיון חיזבאללה תקפו מבנה בערב אל ערמשה באמצעות טילים וכטב"מים, תקרית שהסתיימה עם 18 פצועים בדרגות פציעה שונות.
בין המפונים אליהם התייחס נודלמן גם עובדי הכללית. "יש לנו עובדים שפונו מהצפון למלון בטבריה. הם נוסעים מהמלון לתת שירות במרפאה בישובים בהם יש נגמ"שים וחיילים. מציאות הזויה. אנחנו גם מעניקים טיפול לחיילים בצפון".
מה עוד השתנה?
"בתי החולים החלו לשלוח חולים לאשפוז ביתי. אם קודם היחידה להמשך טיפול העניקה שירות בבית לעשרות אנשים במחוז, עברנו ליותר מ-200 איש המטופלים ומרוצים בבית".
מנהל המחוז מתאר כיצד הוקמו מרפאות בבתי הארחה ומלונות כדי לטפל במפונים. "לניר עציון פונו כל תושבי הישוב 'איבים', כ-400 עולים מאתיופיה שנזקקו לטיפול ומעקב אחר מחלות שכבר שכחנו מהם. הקמנו בניר עציון כמו מרפאת שדה, ודאגנו לציוד רפואי, בדיקות ומעקב במשך חודשים. כך גם במלון יערות הכרמל נדרשנו לספק שירותי רפואה למפונים. טיפלנו בכ- 9,000 מפונים מהצפון והדרום. עמדו בכל האתגרים. זו שעתנו היפה".
נערכים למלחמה?
"נוכל לתת מענה לכל תרחיש, והמדינה יכולה בכל רגע להפעיל מרפאות אחודות (המעניקות שירות לכלל קופות החולים) ויש לנו 35 כאלו במחוז. גם בתרחיש עלטה ניתן מענה. אנו פועלים לרכישת גנרטורים למרפאות, ומשרד הבריאות יספק גנרטורים קטנים למונשמים הזקוקים לשקע חשמל בכל רגע נתון. נבחנת אפשרת פינוי של חולים למרכזים טיפוליים".
מה עם בריאות הנפש?
"אנו עדים לעלייה בפניות תושבים למוקדי שירות בריאות הנפש. כמות הפניות משמעותית. אנו מעניקים טיפול טלפוני, פורנטלי, וגם מעון לטיפול יום שיכול למנוע במקרים רבים אשפוז. בנוסף יש גם אשפוז פסיכיאטרי בבית. הרפואה בקהילה מוכיחה את עצמה בשעת חירום. הוספנו גם מאמני חוסן במרפאות".
יש השלכות כלכליות למלחמה?
"דרשנו ממשרד הבריאות תוספת של מאות מיליוני שקלים. בין היתר בגלל גידול במלאים שאנו נאלצים להחזיק".
שכחנו את הקורונה?
"דווקא הניסיון שרכשנו בקורונה, והקשרים שנוצרו עם העיריות, בא לידי ביטוי כעת. יש שיתוף פעולה מאד טוב. הקורונה לא חזרה אבל יש שפעת מאד משמעותית עם הרבה חולים וחולים קשים. זה נובע מזה שאנשים פחות מתחסנים מבעבר. נמאס להם מהחיסונים ויש לכך מחיר".
מה יקרה אם בתי החולים יעברו למצב חירום?
"המרפאות בקהילה ימשיכו לעבוד כרגיל. אנו עובדים על פי תוכנית ויש מקומות בהם אף הגברנו קצב".
חג שמח?
"מאחל לכולם שישבו עם המשפחות בחג רגוע, שנראה במהרה את שובם של החטופים".