לפני שנה במהלך פרויקט בחו"ל אליו הוזמנה החלה לסבול מסחרחורות וחולשה. לאחר מספר ימים פנתה לברור רפואי אשר אבחן כי היא סובלת מאנמיה קשה והמליץ לבדיקות מקיפות.
לאחר שהרגישה כי הטיפול לא עוזר ורמת התפקוד שלה יורדת בצער החליטה אילת לחזור לארץ לצורך בירור רפואי וטיפול.
לאחר ברור מקיף שחרב שירדה על צווארה, אובחנה אילת כחולה בלוקמיה מסוג ALL מה שהשאיר אותה ואת משפחה מופתעים וכואבים.
לאחר התייעצות עם מספר אונקולוגים הוחלט על תכנית טיפול אגרסיבית וממוקדת לעצירת התפשטות המחלה ומיגורה.
אילת כמו אילת החליטה כי לא רק שהיא תנצח את המחלה, לא תתן לה לעצור את עתידה היא תמשיך לעבוד תוך כדי סבבי הטיפול.
בתחילת הסבב הראשון אילת הצליחה רוב הזמן להילחם ולתפקד אך החל מהטיפול הרביעי מצבה התדרדר, כוחה אזל ותופעות הלוואי מהן סבלה היו קשות.
מספר שבועות לאחר מכן אילת כבר לא יכולה הייתה לעמוד על רגליה, היא ירדה במשקלה, רוב היום שכבה במיטתה ולבסוף אושפזה ושוחררה לביתה בהשגחה מלאה שכן נזקקה לעזרה מלאה בביצוע פעולות היומיום.
המרווח בין הטיפולים גדל בשל המצב שהדאיג את רופאה ומשפחתה והצפי להחלמתה נראה רחוק.
לאחר קבלת המסמכים הרפואיים והביטוחיים גילינו כי קיימות שתי פוליסות למקרה סיעוד על שמה.
בפגישתנו הוצגה למשפחה אסטרטגיית הטיפול בתיק שכללה את המוסד לביטוח לאומי, תביעת אובדן כושר עבודה וגם תביעת סיעוד . המשפחה כמו רבים מאיתנו לא הייתה מודעת לאפשרות תביעה זו שכן אילת צעירה ולתפיסתם ביטוח זה מיועד לגיל השלישי.. יותר מכך לא רצו להכיר בכך שמצבה של אילת הוא מצב סיעודי.
פעלנו עפ"י המתווה אותו הצגנו למימוש זכויותיה של אילת
תחילה פנינו לביטוח לאומי והצלחנו להשיג קצבת נכות מענף נכות כללית, בנוסף לכך הגשנו תביעה לחברת הביטוח בה בוטחה למקרה של אובדן כושר אשר אישרה את תביעתנו והכירה בזכאותה המלאה בשלב הראשון מיום גילוי מחלתה ולשנה נוספת אז יתברר מצבה.
בד בבד ולצורך מימוש זכויות בתביעת סיעוד, הפנינו את אילת לרופא מומחה בתחום הפסיכו-גריאטרי להערכה ולקביעת רמת תפקודה וצרכיה בטווח זמן הקרוב והרחוק יותר.
לתביעה שהגשנו לשתי החברות בהן בוטחה בביטוח סיעודי צורפו כל המסמכים הרפואיים וחו"ד שהראו כי אילת עונה על הגדרת מקרה הביטוח של סיעוד (מבוטח סיעודי) בשתי הפוליסות.
חברות הביטוח מצדן ביקשו לברר את החבות שלהן ולצורך כך שלחו מומחה שיקומי מטעמן. כמובן שנכחנו בבדיקה ולאחריה קבע המומחה כי אילת אכן נמצאת במצב סיעוד והיא אינה מסוגלת לבצע בכוחות עצמה 4 מתוך 6 פעולות הADL.
לאור זאת נאלצו חברות הביטוח לאשר את התביעה באופן מלא.
סכום הפיצוי/תגמולי הביטוח המשולמים ושעוד ישולמו לאילת מכוח פוליסות הסיעוד לבדן עומד על למעלה מ- 15,000 ₪ לחודש. זאת מלבד גמלת אובדן כושר העבודה אותה היא מקבלת.
איכות חייה ומצבה הרגשי של אילת השתנו. היא אינה תלויה עוד בבני משפחתה, מה שהכביד עליה ועליהם, היא מעסיקה מטפלת שיקומית אשר תומכת בהליך החלמתה.
לצערנו אילת תיאלץ לעבור הליכים רפואיים נוספים היות והמחלה לא הגיבה לכלל הטיפולים שנעשו עד כה והיא מועמדת להשתלת מח עצם.
אנו ממשיכים ונמשיך ללוות את אילת גם בהמשך הדרך, עד מיצוי כלל זכויותיה – בתקווה לניצחונה, כפי שאנו נוהגים לעשות עם כל לקוחותינו.
שטרנברג עורכי דין
אם אתם או היקרים לכם מתמודדים מול דחייה של חברת ביטוח או המוסד לביטוח לאומי לשלם את מלוא תגמולי הביטוח כתוצאה ממצב סיעודי, חשוב שתפנו לייעוץ מקצועי, משרד עורך דין בחיפה ובתל אביב בעל ניסיון בתחום הרלוונטי, תתייעצו עם גורם מקצועי שיש לו את הכלים, הידע והניסיון לממש עבורכם את כל הזכויות להם אתם זכאים.
טלפון: 076-8845402
מייל: [email protected]
אתר: sternberg-law.co.il
כתובתינו: רח' הארבעה ,28 תל אביב | שד' הפלי"ם ,16 בית שערי משפט, חיפה.
מוגש מטעם: שטרנברג משרד עורכי דין
