בקצרה: מסמך ישראלי שמוגש לרשות בגרמניה או לנציגות גרמניה בישראל צריך בדרך כלל תרגום לגרמנית עם אישור נוטריוני, ולעיתים גם אפוסטיל. ישראל וגרמניה חברות שתיהן באמנת האג מ-1961, ולכן כשנדרש אימות – מדובר באפוסטיל ולא באימות קונסולרי. לפני שמתרגמים, מבקשים מהנמען בכתב איזה סוג תרגום ואישור הוא דורש.
הקשר בין משפחות ישראליות לגרמניה הולך ומתרחב: בקשות לאזרחות ולדרכון גרמני, רישום נישואין או ילד ברשויות הגרמניות, לימודים ועבודה בגרמניה, וגם קצבאות ונכסים של בני משפחה. בכל אחד מהמצבים האלה מגיע שלב שבו צריך להגיש מסמך ישראלי בגרמנית. רוב התקלות לא נובעות מהתרגום עצמו, אלא מסדר פעולות לא נכון.
מה זה תרגום נוטריוני לגרמנית?
תרגום נוטריוני הוא תרגום שמצורף אליו אישור של נוטריון ישראלי לפי חוק הנוטריונים, התשל״ו-1976. יש שני סוגי אישור עיקריים:
• אישור נכונות תרגום – הנוטריון עצמו מאשר שהתרגום נאמן למקור. לפי החוק, אישור כזה ניתן על ידי נוטריון השולט בשפת המקור ובשפת התרגום.
• אישור הצהרת מתרגם – מתרגם השולט בשתי השפות מצהיר בפני הנוטריון שהתרגום נכון, והנוטריון מאשר את ההצהרה, ולא את התרגום עצמו.
מול גרמניה יש לעיתים גם אפשרות שלישית: רשויות ובתי משפט מסוימים בגרמניה מבקשים תרגום של מתרגם שהוסמך בגרמניה. במקרה כזה אישור ישראלי לא יחליף את הדרישה – ולכן הבירור המוקדם מול הנמען הוא הצעד החשוב ביותר.
אילו מסמכים מתרגמים בדרך כלל לגרמניה?
• תעודות לידה ותמצית רישום – לאזרחות, לדרכון ולרישום ילד.
• תעודות נישואין וגירושין – לרישום נישואין, לשינוי שם ולירושה.
• תעודות שינוי שם – כשהשם בדרכון שונה מהשם בתעודות המשפחה הישנות.
• תעודת מידע פלילי ותעודות לימודים – לאשרות, ללימודים ולהכרה מקצועית.
• צו ירושה, צו קיום צוואה ומסמכי חברה – לנכסים, לחשבונות ולעסקים.
מתי צריך אפוסטיל, ומי נותן אותו?
אפוסטיל מאמת את החתימה והחותמת שעל המסמך, ולא את תוכנו. בישראל מוסמכים לכך שני גופים:
• משרד החוץ – אפוסטיל על מסמך ציבורי מקורי, כמו תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת שינוי שם או צו ירושה.
• בית משפט השלום – אפוסטיל על מסמך נוטריוני, כמו תרגום נוטריוני, תצהיר או ייפוי כוח שאומת אצל נוטריון.
גם שגרירות גרמניה בתל אביב מציינת באתרה שמסמכים ישראליים לרשויות בגרמניה מאומתים באפוסטיל של הרשות הישראלית המוסמכת, ושהשגרירות עצמה אינה מעורבת בהנפקתו. מידע רשמי ועדכני על אימות מסמכים מתפרסם באתר gov.il.
למה תעודת נישואין היא השלב הארוך?
לפי משרד החוץ, לפני אפוסטיל ידני על תעודת נישואין נדרשת חתימה של מורשה חתימה בגב התעודה – בנישואין יהודיים באחת מלשכות הנישואין או במשרד לשירותי דת. תעודת גירושין טעונה חתימת מורשה חתימה בבית הדין הרבני. לתעודת נישואין דיגיטלית אפשר לקבל אפוסטיל דיגיטלי בלי השלב הזה, אבל כדאי לבדוק מראש שהנמען בגרמניה מקבל אותו.
באיזה סדר עושים את זה?
1. מקבלים את המסמך המקורי מהרשות המנפיקה (ולתעודת נישואין או גירושין – חתימת מורשה חתימה).
2. אם הנמען דורש – אפוסטיל של משרד החוץ על המקור.
3. תרגום לגרמנית, כולל החותמות והאפוסטיל שעל המקור.
4. אישור נוטריוני על התרגום, לפי סוג האישור שהנמען ביקש.
5. אם נדרש – אפוסטיל של בית משפט השלום על האישור הנוטריוני.
הטעות שאנחנו פוגשים הכי הרבה בפרקטיקה: תרגום לפני אפוסטיל על המקור. כשהאפוסטיל מתווסף אחר כך, הוא לא מופיע בתרגום, ולעיתים צריך אישור חדש.
Müller או Mueller? תעתיק השם קובע
בגרמנית יש אותיות כמו ä, ö, ü ו-ß, ואותו שם משפחה מופיע לעיתים בתעודה ישנה כ-Müller ובדרכון כ-Mueller. בתיקי אזרחות של כמה דורות זה נפוץ במיוחד. העיקרון: מתעתקים לפי הדרכון, ואת הפער בין מסמכים מגשרים בתעודת שינוי שם – לא "מיישרים" שמות בתרגום.
מה כדאי להכין לפני הפנייה לנוטריון?
• סריקה ברורה של כל עמודי המסמך, כולל הצד האחורי והחותמות.
• דרישת הנמען בכתב – מייל, רשימת מסמכים או קישור להנחיות.
• צילום דרכון, ובתיק רב-דורי גם עץ משפחה עם כל צורות הכתיב של השמות.
• מספר העותקים המאושרים הדרושים – עותק נוסף באותו מעמד פשוט יותר מאישור חדש בהמשך.
כמה זה עולה?
שכר האישור הנוטריוני קבוע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל״ט-1978, ואחיד אצל כל נוטריון; כשהאישור עצמו נערך בגרמנית חלה תוספת שקבועה גם היא בתקנות. התרגום, אגרות האפוסטיל והמשלוח מתומחרים בנפרד, ולכן כדאי לבקש הצעה שמפרידה בין הרכיבים.
איפה מקבלים את השירות?
מי שמחפש נוטריון מומחה לגרמנית יכול לפנות למשרד עו״ד ונוטריון רחל שחר, הפועל בתל אביב (יצחק גרציאני 6) ובקריית אונו (שמירה אימבר 9, אקרו). לבדיקה ראשונית שולחים סריקה של המסמך ושל דרישות הנמען, ומקבלים הסבר על סדר הפעולות המתאים.
שאלות נפוצות
האם נוטריון קובע אם מגיעה לי אזרחות גרמנית? לא. הזכאות ורשימת המסמכים נקבעות על ידי הרשויות הגרמניות. הנוטריון מכין את המסמכים הישראליים לפי הדרישה: תרגום מאושר, העתק נאמן למקור ואימות חתימה.
אפשר לתרגם גם מגרמנית לעברית? כן. מסמך גרמני שמוגש בישראל מתורגם ומאושר באותה דרך. מסמך ציבורי גרמני צריך בדרך כלל אפוסטיל של הרשות הגרמנית המוסמכת לפני התרגום.
נכתב על ידי עו״ד ונוטריון רחל (רייצ׳ל) שחר, עורכת דין ונוטריונית, העומדת בראש משרד בוטיק מאז 2004 בתחומי דיני משפחה, ירושה ושירותים נוטריוניים למסמכים המיועדים לחו״ל. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני; דרישות הרשויות בגרמניה נקבעות על ידן ועשויות להשתנות. עודכן: אוקטובר 2026.
מוגש מטעם משרד עו"ד ונוטריון רחל שחר
