על פי דו"ח מבקר המדינה, באמצע שנת 2020 כ- 37% מכלל האסירים שהיו כלואים בבתי הסוהר השונים בישראל בגין עבירות אלימות במשפחה, לא טופלו באף אחת ממסגרות השיקום הרלוונטיות של שירות בתי הסוהר בתחום זה.
על התוצאה של ההזנחה הזו אנו שומעים לאחר מכן במהדורות החדשות המדווחות על עבירות אלימות במשפחה שהתבצעו על ידי אסירים משוחררים שריצו מאסר בגין עבירות דומות קודם לכן.
עוד עלה מדו"ח מבקר המדינה כי בכל הנוגע לשיקום אסירים השפוטים למאסרים קצרים, רק כ- 1.3% מהם בשנת 2018 ו- 1.8% בשנת 2019 השתתפו בפעילות הכנה כלשהי לקראת השחרור שלהם.
אין פלא, אפוא, כי תוך זמן קצר רבים מהם נשאבים מחדש אל חיי הפשע והאלימות, נשפטים וחוזרים אל הכלא.
האם מדובר בגזירה משמים? מתברר שלא ואפשר לעשות אחרת.
שיקום ולא רק ענישה
במערכת המשפט בנורווגיה קו המחשבה המוביל הוא על שיקום במקום ענישה.
לשם כך המדינה מקצה סכומי כסף גבוהים למערכות בתי הסוהר במדינה, התוצאה? תנאי הכליאה אנושיים, האסירים מקבלים כלי למידה חשובים להצלחה בחיים, וכאשר משתחררים כ- 80% מהם חוזרים לדרך הישר, משתלבים מחדש ותורמים לחברה במקום לחזור אל חיי הפשע.
בישראל המצב שונה לחלוטין.
כ- 70% מהאסירים המשוחררים בסופו של דבר חוזרים אל הכלא.
עו"ד אלין חסון המייצגת אסירים רבים בישראל מספרת: "אין כל ספק כי מי שמעדו וביצעו עבירה כזו או אחרת המצדיקה מאסר צריכים להיענש ולשלם על כך.
אבל זו תהיה טעות לפעול בשיטת "שגר ושכח", להכניס אסירים אל תוך קופסה קטנה וחונקת ללא שום תמיכה, הדרכה ופעולות שיקום, ולחשוב כי בבוא היום כשהם ישתחררו ויחזרו לחברה, אותם אסירים יהיו אזרחים למופת.
זה פשוט לא עובד ככה. בכלא אומרים להם מה לעשות, מתי לאכול, מתי לעבוד והם לא צריכים לדאוג לשום דבר.
לאחר מספר שנים כאשר הם משתחררים ויוצאים לחופשי, הם מוצאים את החיים בחוץ קשים יותר.
לא רק שאף אחד לא מחכה להם ומדריך אותם כיצד להסתגל מחדש, אלא החברה כולה מסתכלת עליהם בעין עקומה, דוחה אותם ולא מעניקה להם שום הזדמנות באמת.
לכן ישנה חשיבות עצומה לתהליך שיקום והדרכה אפקטיבי שיתבצע בין כותלי בית הסוהר עוד לפני מועד השחרור".
האסירים בישראל לא ממהרים להשתחרר מהכלא
מחקר שנערך בנוגע לשחרור מוקדם של אסירים בישראל מצא כי כשליש מהאסירים שיכולים לבקש להגיע אל ועדה הנוגעת בשחרור מוקדם, בוחרים שלא לעשות זאת.
עו"ד אלין חסון מסבירה: "החיים בכלא אולי קשוחים מאוד אך הם גם מסודרים ומונעים מהאסירים את הדאגה למצוא קורת גג ותעסוקה, או לעמוד מול מגוון רחב של אנשים שונים באוכלוסיה שמסתכלים ובוחנים אותם בעין עקומה.
האסירים מבינים את מקומם בכלא וחיים על פי קודים וחוקים מאוד ברורים כך שלא צריכים להגדיל ראש.
כמו כן ישנה גם מגמה ברורה של ועדות השחרורים לדחות חלק נכבד מהבקשות של האסירים.
לכן חלקם פשוט מוותרים מראש על הניסיון להשתחרר במועד מוקדם יותר, ובוחרים להמשיך לחיות בתוך מסגרת נוחה יותר עבורם, עד כמה שזה יכול להישמע מוזר".
כל מה שצריך לדעת על ועדת השחרורים
מי שבכל זאת מבקשים להשתחרר מוקדם יותר תלויים בהחלטה של ועדת שחרורים.
זו כוללת שופט המשמש כיושב ראש הועדה.
שני אנשים נוספים הפעילים באחד מהתחומים הבאים: קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך, וקצין מטעם שירות בתי הסוהר (הוא אינו בעל זכות הצבעה אלא יכול להביע את דעתו המקצועית).
ועדת השחרורים כוללת שלוש ועדות שונות.
ועדה רגילה- זו נוגעת בשחרור מוקדם של אסיר בסמוך לריצוי שני-שליש מתקופת מאסרו במידה והוא אינו אסיר עולם.
הועדה הזו נוגעת גם בשחרור מוקדם מטעמים רפואיים. בעיקר מדובר באסירים מחוסרי הכרה, מונשמים, מי שסובלים מדמנציה מתקדמת, חולים במחלת הסרטן או עברו ניתוח להשתלת איברים.
ועדה מיוחדת- זו דנה בשחרור מוקדם של אסיר עולם או אסיר המרצה כבר 25 שנים ומעלה מתקופת המאסר שלו, במטרה לבדוק האם הוא כבר אינו מהווה איום לשלום הציבור.
ועדת קציבה– מדובר בועדה הנוגעת לשחרור מוקדם של אסיר עולם עם המלצה מנשיא המדינה.
עו"ד אלין חסון מספרת כי כפי שאסירים רבים אינם ממהרים לפנות אל ועדת שחרור מוקדם, גם רוב רובן של ההחלטות הן שלא לאשר שחרור מוקדם: "כמעט תמיד המדינה מתנגדת לשחרור מוקדם של אסירים.
היא מעדיפה כי בתי הכלא ימשיכו להיות דחוסים בצורה לא אנושית עם אלפי אסירים שעברו עבירות שונות, מתוך מחשבה מעוותת כי כך הם לא יפריעו ויפגעו בחברה.
הצפיפות המטורפת בתוך כותלי בית הסוהר יוצרת מציאות שאינה מקלה על האסירים אלא גורמת להם להקצין את ההתנהגות השלילית שלהם.
הם מרגישים שלא משנה כמה הם ישתדלו שום דבר לא יעזור והם לא ישתחררו מוקדם יותר.
כך יוצא כי גם אסירים עם אופק שיקומי שכבר ביצעו כמה וכמה תהליכים כדי להגיע אל ועדת השחרורים בניסיון להשתחרר לפני הזמן, מתייאשים ופשוט מפסיקים את ההליכים ממש לקראת הסוף.
כשמגיע יום השחרור לאחר מאסר מלא, המדינה מקבלת אסירים לשעבר שיוצאים לאזרחות עצבניים ומנוכרים יותר.
אסירים שכן משתתפים בהליכי השיקום המועטים שיש, משתקמים או לכל הפחות– מנסים, לכן יש להוסיף עוד ועוד הליכי שיקום שונים כדי להעלות את אחוזי האסירים המצליחים להשתקם".
כיצד את פועלת לשנות את המציאות הזו?
"אני פועלת בכמה מישורים.
קודם כל אני נמצאת בקשר ישיר עם האסיר והמשפחה שלו, כשהוא נמצא בתוך בית הסוהר וגם לאחר שהוא משתחרר משם.
התפקיד שלי הוא לא רק לעזור לו לצאת מהכלא, אלא גם לדאוג שהוא לא יחזור לשם.
זה אומר למצוא לו עבודה ולהעניק לו תמיכה נפשית ברגעי המשבר ויש כאלה כל הזמן, כך שלמעשה אני לא רק עורכת דין אלא מתפקדת כמעין אמא שנייה.
במקביל, בחודשים של לפני השחרור, אני עומדת על כך שהאסיר יעבור תוכנית שיקומית בתוך הכלא, לכן נמצאת בקשר עם שירות בתי הסוהר, עובדות סוציאליות ועם הרשות לשיקום האסיר (רש"א) במקביל, ועומדת על כך שהוא יקבל את כל המעטפת במטרה להשתקם סופית ולא לחזור עוד אל חיי הפשע", עו"ד אלין חסון סיכמה את הדברים.
עו"ד אלין חסון - יצירת קשר
עו"ד אלין חסון היא יוצאת פרקליטות המדינה, שם התמחתה במשפט הפלילי, דיני התעבורה, הדין הצבאי ודיני התכנון והבניה.
ליצירת קשר ישיר עימה, חייגו: 052-368-1446
מוגש מטעם: עו"ד אלין חסון
פורסם לראשונה: 12:49, 24.01.23
