בדיני הדיור הציבורי אחת הסוגיות הבולטות אשר מעסיקות את הציבור ואת בתי המשפט היא שאלת ההכרה ב"דייר ממשיך". הכרה זו מאפשרת לקרובי משפחה של דייר ציבורי להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר פטירת הדייר החוזי (או לאחר שעבר להתגורר במוסד סיעודי) וזאת בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק. אחת הדרישות המרכזיות היא הדרישה להוכיח תקופת מגורים מספקת בדירה לצד הדייר החוזי - תנאי שמוביל לעיתים למאבקים משפטיים בין הדיירים לחברות המשכנות ולפרשנויות סותרות בבתי המשפט השונים.
פרטי המקרה שנציג במאמר זה:
במקרה שנסביר במאמר זה, הבן של הדייר החוזי ביקש להיות מוכר כ"דייר ממשיך" לאחר שאביו (הדייר הרשום בחוזה מול החברה המשכנת "עמידר" - נקרא לו כאן "הדייר החוזי") עבר להתגורר במוסד סיעודי. הבן התגורר עם אביו בדירה במשך תקופה ארוכה והגיש בקשות לוועדות משרד השיכון. הוועדות דנו בבקשות של הבן ודחו אותן בנימוק שהוא לא עומד בדרישת הרציפות של המגורים כמו שהחוק והנהלים דורשים. בהתאם לכך עמידר ראתה בו "פולש" לדירה והגישה נגדו תביעת פינוי בבית משפט השלום.
עמדות הצדדים והמחלוקת המשפטית:
המחלוקת המשפטית בבית משפט השלום התמקדה בשאלה הבאה: איך יש לפרש את הדרישה "למגורים רצופים" לפי החוק והנהלים. עמידר טענה כי יש להוכיח מגורים רצופים (ללא הפסקה) החל מ"המועד הקובע" שנקבע בחוק (1.8.2009) ועד מועד עזיבת הדייר החוזי את הדירה. לעומת זאת הבן טען שמספיק להוכיח רצף מגורים של שלושה פרקי זמן בדירה: מגורים בדירה במועד הקובע + מגורים של 4 שנים רצופות עם הדייר החוזי + מגורים של 3 שנים רצופות עד מועד הפטירה של הדייר החוזי (או המעבר שלו למוסד סיעודי). כאן יש להסביר שההבדל בין 2 הגישות יכול להתבטא בשנים רבות, או מעטות - הכול תלוי בעובדות המקרה הספציפי שעומד למבחן בבית המשפט או בוועדה.בית משפט השלום קיבל את עמדת הבן, הכיר בזכאותו כ"דייר ממשיך" והורה על דחייה של תביעת הפינוי. בעקבות זאת, עמידר לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה בבית המשפט המחוזי :
בית המשפט המחוזי ניתח באריכות את משמעות הדרישה לרציפות מגורים. תיקון החוק בשנת 09' החמיר את התנאים להכרה כ"דייר ממשיך" והוסיף דרישות מצטברות, שמבחינות בין זכאים לדיור ציבורי לבין כאלו שאינם זכאים. כאשר המבקש אינו זכאי בעצמו לדיור ציבורי, הוא חייב לעמוד במספר תנאים, כולל מגורים במועד הקובע וכן תקופות מגורים נוספות שדורשות רציפות. אבל מהי אותה "רציפות"?
ניסוח מסורבל של המחוקק יצר בעייתיות לשונית וכך נוצרו שני פירושים סבירים למונח "ברציפות": הפירוש האחד : דרישה למגורים רצופים משנת 2009 ועד למועד הפטירה של הדייר החוזי (או העזיבה שלו למוסד סיעודי). הפירוש השני : דרישה למגורים רצופים בשלושה פרקי זמן בדירה: מגורים בדירה במועד הקובע + מגורים של 4 שנים רצופות עם הדייר החוזי + מגורים של 3 שנים רצופות עד מועד הפטירה של הדייר החוזי (או המעבר שלו למוסד סיעודי). ברור שאם הדייר החוזי נפטר תקופה ארוכה (נניח: 20 שנים) לאחר "המועד הקובע", קבלת הפרשנות של הבן מיטיבה משמעותית את מצבו במקרה שלנו, ואילו קבלת עמדת "עמידר" מחמירה את מצבו.
בית המשפט המחוזי בחן את לשון החוק, את דברי ההסבר שנלוו להצעת החוק בכנסת ואת תכלית החקיקה. הוא הגיע למסקנה כי הפרשנות הרחבה שמציעה עמידר חורגת מהתכלית הסבירה של החוק ועלולה להוביל לאבסורדים משפטיים ולשלילת זכויות מבני משפחה שתרומתם ליציבות מגורי הדייר החוזי משמעותית.
לכן, פסק הדין בבית המשפט המחוזי אימץ את עמדת בית משפט השלום ודחה את הערעור של עמידר: הוא קבע שאין לדרוש מגורים רצופים החל משנת 2009 ועד לפטירה או העזיבה, אלא מספיק להוכיח שלושה שלבים נפרדים: מגורים במועד הקובע בדירה עם הדייר החוזי + מגורים בדירה ארבע שנות מגורים רצופות עם הדייר החוזי + מגורים של 3 שנות מגורים נוספות עם הדייר עד לפטירתו (או עזיבתו למוסד סיעודי).
משמעות ההכרעה והשלכות רוחב:
חשוב לציין כי על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אבל נכון למועד כתיבת מאמר זה, הערעור עדיין לא הוכרע. החלטת בית המשפט המחוזי עשויה להשפיע על מקרים רבים דומים, אך יש להדגיש כי הכרעה זו אינה מחייבת בתי משפט אחרים. הפסיקה המנחה היחידה שמחייבת את כלל המערכת המשפטית בישראל היא פסיקה של בית המשפט העליון – וכמו שכתבנו למעלה, בשלב כתיבת מאמר זה הנושא טרם הוכרע סופית על ידי בית המשפט העליון.
בפועל, מדובר בפסיקה משמעותית שמציעה גישה פרשנית מקלה וסבירה יותר כלפי המבקשים הכרה כ"דייר ממשיך" במיוחד כאשר מדובר בבני משפחה שחיו בדירה עם הדייר החוזי וסעדו אותו לאורך פרק זמן משמעותי.
בהתחשב בפרשנויות הסותרות, מומלץ לכל מי שמעוניין לפעול להכרה כ"דייר ממשיך" להיוועץ בעורך דין דיור ציבורי בחיפה מנוסה הבקיא בתחום הדיור הציבורי וההליכים מול משרד השיכון והחברות המשכנות (בצפון אלו חברות אלו : עמידר, עמיגור, שיקמונה). חשוב לדעת מהן הדרישות המדויקות בחוק ובנהלים, אילו מסמכים וראיות הכרחי לצרף לבקשות וכיצד להציג מהתחלה את העובדות והטענות באופן מסודר ובעיקר יעיל.
המאמר נכתב ע"י עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין מעל 20 שנה. עורך דין דנה מתמחה בענייני דיור ציבורי וכן בפתרון בעיית חובות תוך מתן פתרון כולל לבעיית החובות. עוה"ד דנה משמש מזה כ- 20 שנה עורך דין למחיקת חובות בחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עורך דין פשיטת רגל בחיפה, לרבות הליכי פשיטת רגל, הליכי הוצאה לפועל, הליכי חדלות פירעון, משא ומתן מול נושים והסדרי חובות. הבהרה : תוכן המאמר נכון למועד כתיבתו ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני של עורך דין. בכל סוגיה משפטית מומלץ ראשית להתייעץ עם עורך דין מומחה לתחום הרלוונטי.
מוגש מטעם: עורך דין דיור ציבורי שי דנה
