ממשלת ישראל מקדמת בימים אלה הקמה של שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד. שדה התעופה זה, שעתיד לשרת מליוני נוסעים במאות טיסות מסביב לשעון עתיד לפגוע באיכות החיים של תושבי ערי המפרץ: חיפה, נשר, הקריות ותושבים רבים נוספים. על אף הצהרותיהם של שרת התחבורה, מירי רגב ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' – כי תושבי הפריפריה בראש מעייניהם, מהלך כזה עתיד להוביל לתופעה הפוכה ולפגוע קשות "בבייס" הצפוני שלהם.
לראשונה נחשפים מסלולי ההמראה והנחיתה העיקריים המתוכננים לשדה התעופה אשר משרד התחבורה בוחן להקים ברמת דוד. המסלולים העתידיים, שישרתו למעלה מ-30 מיליון נוסעים כבר בשנים הקרובות, עתידים לייצר רעש חריג לתושבי האזור, כמו גם לתושבי עפולה, מגדל העמק ונוף הגליל.
נתיב ההמראה המתוכנן צפונה המכונה בשפה המקצועית: "מסלול 33" יעבור מעל קריית טבעון, רמת ישי, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין והשכונות הצפוניות בחיפה. המטוסים אשר יעברו בנתיב זה יטפסו בכוח מנועים מלא ובכך יגרמו לרעש סביבתי הנוסף לפעילות חיל האוויר במרחב, בדומה לרעש אותם חווים תושבי ראשון לציון, חולון ושכונות דרום תל אביב מההמראות בנתב"ג. במקביל, נתיב הנחיתה המתוכנן יעבור מעל עכו, יישובי משגב מגדל העמק, עפולה, נוף הגליל, יישובי עמק יזרעאל ומגידו. כיווני הנחיתה וההמראה של הנתיבים עשויים להתחלף לאור כיוון הרוח. במידה והמטוסים ינחתו לכיוון דרום (המכונה בשפה המקצועית "מסלול 15") הם ידרשו לטוס בגובה נמוך (כ- 800 מטרים בלבד) מעל אזור הקריות בדרך לנחיתה ברמת דוד.
נקודה נוספת שעליה יש לשים לב היא העברתו המתוכננת של שדה התעופה בהרצליה לחיפה. במסגרת המדיניות לשיפור איכות החיים של תושבי הרצליה, נאבקו התושבים במנחת המטוסים הפרטיים שעשה להם רעש רב. במסגרת התוכנית החדשה, ייסגר המנחת באזור הרצליה וכל המטוסים קטני הגוף, המייצרים רעש רב – יעברו לשדה התעופה הקיים בחיפה. המרוויח הגדול – עריית הרצליה שתהנה מתנופת בנייה בשטח המנחת.
מומחה תעופה הבקיא בפרטים מספר כי המסלולים המתוכננים עתידים ליצור לתושבי חיפה והקריות רעש בדומה לרעש אותו חווים כיום תושבי עוטף נתב"ג, רעש גבוה מהתקן שנקבע ע״י ICAO, איגוד הטיס העולמי. "לרעש החריג תהיה השפעה ישירה על בריאות התושבים ועל איכות חייהם". כבר כיום נאבקים תושבי עוטף נתב״ג במפגע הבלתי נסבל שנגרם להם מנמל התעופה הראשי של ישראל, המשרת יותר ויותר נוסעים מידי שנה.
בראיון למיינט שיתף פרופסור אבי אביטל מהפקולטה לרפואה מהטכניון כי לרעש הצפוי עתיד להיות הלשכות הרסניות לבריאות תושבי האזור. לטענתו, הספרות המדעית מלאה במחקרים שמצביעים על הנזקים הבריאותיים שעלולים להיווצר כתוצאה מזיהום הרעש שיוצר שדה התעופה בקרבת אוכלוסייה. "המחקרים נעשו בדרום אפריקה, בגרמניה, באנגליה ובארצות הברית. המחקרים הללו שעשו כמו שצריך בצורה מבוקרת ומדעית הראו באופן חד משמעי שיש נזקים בכמה רמות".
לדבריו, הנזקים נחלקים לכמה קטגוריות: הקטגוריה הראשונה היא נזקים שנגרמים לעוברים של נשים הרות. הנזקים הללו הם נזקים ברמה המבנית ויכולים להוביל להתפתחות לא תקינה כמו שפה שסועה. מעבר לכך ישנם עוד נזקים שפגעו בהתפתחות שאותם אי אפשר לראות חיצונית.
נזק נוסף שעלול להיווצר הוא נזק שקשור לתחלואה פיזיולוגית נוספת בעתיד. "מחקרים שנעשו אצל ילדים הראו שהחשיפה לרעש החל מ־55 דציבל שהוא נמוך הרבה יותר לעומת רעש של מטוס ממריא, גרמה לעלייה בדופק ולעלייה בלחץ דם אצל 95 אחוז מהנבדקים, שחוו צריכה כרונית כזו במשך תקופה של חודשים בתעבורה אזרחית כמו שהיא מתנהלת בשדה תעופה בינלאומי", ממשיך פרופ' אביטל, "זאת לעומת קבוצת ביקורת של ילדים באותו גיל ובאותו סטטוס שגרים במקומות אחרים ללא שדה תעופה שלא פיתחו תופעות פיזיולוגיות שמסכנות את בריאות הלב שלהם".
פגיעה נוספת העלולה להיווצר היא בקוגניציה ובכל מה שקשור ללמידה, זיכרון והפרעות קשב. "כמות לקויות הלמידה והפרעות הקשב שנמצאו במחקרים אצל ילדים היא מזעזעת", טוען אביטל, "הרעש שם אותם במוכנות פיזיולוגית וסטרס, גורם להפרעות קשב בצורה נרחבת ופוגע בלמידה. בין המחקרים שנעשו היה מחקר מרשים בארצות הברית שבו העבירו חלק מהנבדקים לאזור אחר הרחק משדה התעופה ובדקו אותם שנתיים אחרי והפגיעות עדיין היו קיימות. זו לא פגיעה זמנית, זה ממש טראומה וסטרס של רעש שפוגע בגוף".
אביטל מציין גם כי מעבר להשלכות הבריאותיות עלולה להיווצר כתוצאה מרעש תמידי של המראת ונחיתת מטוסים גם פגיעה באיכות השינה שעלולה ליצור בעיות בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית.
לדעת אל"ם במיל' שיף, יועץ לוועדת עילם של משרד התחבורה ואיש חיל האוויר לשעבר, ישנם פתרונות אשר יכולים להוות פתרונות אפקטיביים למשבר התעופתי בישראל אשר מאזנים באופן מדויק יותר בין השיקולים התעופתיים, הסבבתים והחשוב ביותר הכלכליים והחברתיים. "חשוב לזכור כי שדה התעופה נבנה בראייה צופה פני עתיד לעשרות שנים קדימה, ומדינת ישראל חייבת לפתח את המטרופולין הדרומי, מחד ראשי המועצות בדרום משוועים לשדה תעופה שיגשים את חלום בן גוריון ויפתח את הנגב. הטענה כי אכן הביקוש של שדה דרומי במרחב הנגב הצפוני אינה רלוונטית לקבלת ההחלטה, וזאת לאור קידום תוכניות הסעת המונים וכבישים מהירים המקצרים את משך ההגעה מ/אל מטרופולין באר שבע.
בנוסף, ציין שיף, אפשר ונדרש להרחיב גם שדה תעופה בחיפה, שישמש כשדה בין לאומי אזורי, לרווחת תושבי הצפון. ניתן להאריך את מסלול ההמראה משדה התעופה בחיפה לכיוון הים, ולאפשר טיסות ליעדים בטווח של מאות מיילים (אירופה ומדינות המפרץ). שדה זה לא יהווה מפגע רעש מאחר והמטוסים ימריאו מעל הים, ולא מעל תושבים. "יש לנו הזדמנות פז לממש את שדה חיפה לאור העברת בית הספר הטכני של חיל האוויר ופינוי השטחים הסמוכים לשדה". לתושבי חיפה והקריות חשוב להבין כי שדה בינ"ל מייצר תועלות רבות לתושבים מחד, והינו עדיף עשרות מונים מהרעש שינבע מפעילות של שדה תעופה מקומי כדוגמת שדה הרצליה. "ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה חזונית ולבצעה בשלבים, חיפה תחילה ושדה בינ"ל משמעותי המשרת את מטרופולין באר שבע".
נשאלת השאלה מדוע מסלול נתיבי ההמראה והנחיתה לא פורסמו ציבור ולא אושרו במסגרת ועדת העורכים לתכנון שדה רמת דוד. נתיבי ישראל, יחד עם רשות שדות התעופה ובאישור רשות התעופה האזרחית עתידים להגיש מסלולים אלה בקרוב ל-Eurocontrol, ארגון התעופה האירופאי, האמון על אישור נתיבי התעופה בישראל. עד כה לא נשמע כולם של המועמדים לבחירות המקומיות בחיפה, הקריות וישובי המפרץ. הגיע הזמן שהם יפעלו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
מסלול ההמראה (האדום) והנחיתה (הצהוב) הצפוי:
