מוזיאון חיפה לאמנות חנך לאחרונה תצוגת קבע חדשה בשם "פני השטח: אמנות הארץ מאוסף המוזיאון", באוצרותו של ד"ר קובי בן־מאיר, האוצר הראשי של המוזיאון. התצוגה מבקשת להאיר את התפתחות האמנות המקומית בישראל ולהציג את זיקתה לסוגיות של זהות, שייכות ונוף – טבעי ואנושי גם יחד.
קראו עוד:
בין כ־8,000 עבודות האוסף, נבחרו לתצוגה יצירות משלהי המאה ה־19 ועד ימינו, אשר מתוות קווים מקבילים בין תלמי אדמה חרושה לפנים חרושי קמטים, בין אספלט מבוקע לעור פצוע. נקודת המוצא של התערוכה היא האתוס החיפאי של חיים משותפים: קרקע אחת, המאוכלסת בבני דתות ועמים שונים, יכולה לשמש בסיס לדיאלוג יצירתי ולשיתוף פעולה.
התצוגה כוללת יצירות מופת של אמנים מרכזיים – ובהם נחום גוטמן, ראובן רובין וישראל פלדי – לצד עבודות בנות זמננו של פריד אבו־שקרה, מיכל הימן, עודד הירש ויוכבד וינפלד. חלק מהעבודות הוצגו לראשונה לאחר טיפול שימורי מקיף, בהן שמלות חג פלסטיניות משנות ה־20, ויצירות של יהודית לוין, אורי ריזמן ויחזקאל שטרייכמן.
ד"ר בן־מאיר הסביר כי הנוף – המופיע כרעיון וכדימוי לאורך ההיסטוריה האמנותית בארץ – טומן בחובו שאלות פוליטיות וחברתיות כבדות משקל: "בישראל, מדינה ללא גבולות מוסכמים המאכלסת עמים שונים, המבט האמנותי בנוף אינו רק תיעוד של מקום אלא שאלה מתמשכת – למי שייך הנוף הזה?"
התערוכה מבקשת גם להדגיש חורים שחורים במחקר האמנות המקומית, ולשלב בין עבודות היסטוריות לבין רכישות חדשות ומתנות שנוספו לאוסף בחמש השנים האחרונות.
"פני השטח" נפתחה לציבור במקביל לשתי תערוכות נוספות במוזיאון – "שולחן עבודה: תערוכה פיזית על עדין דיגיטלי" ו־"קול אפריקה: האוסף האפריקאי נחשף מחדש" – שיוצגו כולן במהלך חגי תשרי ועד תחילת ינואר 2026.
