"את השבוע פתחנו עם נתון לא פשוט: אחת מכל ארבע שיחות שמגיעות לאחרונה לקווי הסיוע הנפשיים עוסקות בדאגה ובלחץ על רקע המתרחש במדינה והמצב החברתי", אומרת ד"ר יוליה ארגמן, ראש מינהל חינוך ברשת חינוך עתיד.
"לא מדובר בסוגיה שנוגעת אך ורק לדור הבוגר אלא בבעיה שמחלחלת בצורה עמוקה גם אל בני הנוער והילדים הצעירים ומגיעה אפילו אל הגנים".
לדברי ארגמן, הילדים שיושבים לידכם על הספה מול מהדורת החדשות אינם אדישים. הם אולי נראים עסוקים בעולמם, אבל לגמרי ערים גם למרחב שסביבם. גם לתגובות שלכם, ההורים, למה שמתרחש, יש השפעה גדולה עליהם.
הילדים מטבעם סקרנים ולעיתים מפרשים סיטואציות באמצעות חיקוי הסביבה הקרובה להם – ההורים.
"אנחנו, כהורים, אולי נוטים לחשוב שכל מה שקורה בחדשות וב"עולם המבוגרים" הוא בעיה שלנו בלבד, אלא שהמציאות אחרת לגמרי", טוענת ארגמן. "הילדים חשופים כיום לחדשות יותר מתמיד, המתח הגדול נוכח בכל פינה בחיינו ואי אפשר להעלים את המתרחש מעל ומתחת לפני השטח, אפילו לא מילדים בני חמש.
למעשה, גם אסור להעלים מהם את מה שקורה. אפשר לראות עם הילדים את מהדורות החדשות – תוך שאתם שולטים על המינון - ולתווך להם אותן. אם לא תסבירו ותתווכו להם את המתרחש, הם יבנו בראש מציאות מחצאי אמיתות.
"אל תילחצו מהעובדה שצריך להסביר באופן פשוט דברים "מורכבים". דברו באובייקטיביות ותארו את המצב הנוכחי במדינה".
5 צפייה בגלריה
הילדים חשופים כיום לחדשות יותר מתמיד ואי אפשר להעלים מהם את המידע
(צילום: shutterstock)
אז מה אפשר לומר לילדים?
"שכמו שיש חוקים בגן ובבית הספר, כך יש חוקים גם במדינה, ואם בהפגנות מפירים את החוק והסדר, הגורם הסמכותי צריך לפעול בהתאם. אפשר להוסיף ולומר שעל כללים ונהלים צריך לשמור, ומצד שני, לכל אחד יש זכות לצאת ולהגיד את עמדתו ודעתו".
לדברי ארגמן, קיום שיח משמעותי, אמיתי וכן עם הילדים בנושאים כמו כישלונות, חששות, אסונות ומצבים בהם הביטחון מתערער יכול לסייע בהבנת המצב. במקום שהסביבה תבלבל אותם עם רעשי רקע קולניים ולא ברורים, אתם אלה שתוכלו לעשות להם סדר בבלגן.
כשאתם משוחחים עם הילדים, תשמרו על פרופורציות. אל תשתמשו במשפטי הקצנה כמו "מעולם לא היה במדינה מצב נורא כזה", וגם לא באיומי "נברח מפה, נרד מהארץ" וכו'. הילדים שלכם נוטים להאמין למה שאתם אומרים, ואמירות קיצוניות מצדכם עלולות לגרום להם לחרדה.
כדי להתמודד בצורה מיטבית עם המצב הנוכחי, ארגמן ממליצה לנסות את שיטת פל"א:
פ' – פחד
אל תבטלו פחד של ילדים. תגובות כמו "אלה שטויות" אינן מרגיעות אלא רק מכניסות את הילד לחרדה גדולה עוד יותר. חשוב להעניק לילד ביטחון. לדוגמא:
"אני מבין שאתה פוחד"
"בוא תשתף אותי בפחד שלך"
"בוא ננסה לחשוב למה זה מפחיד אותך"
"מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך?".
5 צפייה בגלריה
תגובות כמו "אלה שטויות" אינן מרגיעות אלא רק מכניסות את הילד לחרדה גדולה עוד יותר
(צילום: אלעד גרשגורן)
נסו לדבר על הפחד ולפרק אותו. ממה הוא נובע? כיצד ניתן לפרוט את הגורמים לפחד? אילו תחושות מלוות את הפחד?
חשוב לדבר על הפחדים, ובעיקר על הגורמים לו. לנסות לפרק את אותם גורמים ולתת פתרון שיסייע.
אם אין פתרון, אפשר לומר משפט כמו "אני מבין שאתה פוחד, בוא ננסה להתמודד עם התחושה יחד". עצם ההתמודדות היא לקיחת האחריות על המצב.
ל' – לחץ
תדאגו להירגע לפני שאתם מדברים עם הילדים. הימנעו משיחה עם הילדים בעודכם כעוסים, לחוצים או עצבניים. הלחץ שלכם עובר ישירות לילד, שמבין שגם הוא צריך להיות לחוץ מהמצב.
א - אי ודאות
שמירה על שגרת החיים, שגרת הבית, שגרת העבודה, בית ספר, חוגים, תוכניות מתוכננות, ארוחות משפחתיות הם חלק מהפתרון. למרות שהמצב המדיני והחברתי אינו יציב, הבית ממשיך להיות יציב עבור הילדים.
מתי ואיך?
את השיחות עם הילדים אתם יכולים לעשות כחלק מחוויה משפחתית משותפת תוך שילוב דוגמאות מהחיים ותוך התאמה לגיל הילדים והשלב ההתפתחותי שלהם.
עם ילדי גנים ניתן לדבר על הדברים ברמה בסיסית, עם ילדי חטיבות ביניים שבעוד שנים ספורות יתגייסו לצבא כדאי להעמיק את השיחה ולהסביר להם את המצב בצורה נרחבת יותר.
אפשר להשתמש במשחק ככלי לאוורור רגשות והתמודדות עם פחדים. למשל, משחק שאלות ותשובות שיוצרים יחד עם הילדים, קלפי רגשות וקלפי תגובות.
קראו גם:
הבית הבטוח
בכוחכם כהורים לאפשר לילדים שלהם להתפתח בבית בטוח גם במציאות של אי ודאות. חנכו את הילדים להתמודד עם מצבים משתנים ולא צפויים באמצעות שמירה על שגרת חיים לצד קיום שיח ובירור צרכים ומענים.
וכמובן, אל תשכחו את הקרבה הפיזית. החיבוק והמגע תמיד עושים חלק משמעותי מהעבודה.
ד"ר יוליה ארגמן היא ראש מינהל חינוך ברשת חינוך עתיד
