ביום ראשון 10.2 ישובו תושבי חיפה אל הקלפיות על מנת להכריע מי יהיה ראש העיר בחמש שנים הבאות. אתגרים רבים עומדים לפתחו של ראש העיר הבא ורבים מהם, הינם אתגרים סביבתיים משמעותיים ביותר, אשר חלקם אף ייחודים לחיפה.
שלא כמו במקומות אחרים, הנזקים הסביבתיים הישירים לתושבי חיפה כבר ידועים זמן רב ודורשים צעדים מהירים. בראשם עומד כמובן נושא זיהום אזור המפרץ.
מפעלי התעשייה באזור זה משפיעים על איכות האוויר, הקרקע והמים ומהווים סיכון בריאותי של ממש. הבעיה חמורה מאוד באזור המפרץ מכיוון שרכס ההר והגבעות מסביב מקשים על פיזור המזהמים.
לפתחו של ראש העיר הנכנס יעמוד אתגר תמ"א 75: התוכנית לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה והפיכת האזור למטרופולין הכולל דיור, תעסוקה, תעשייה מסחר ומלונאות.
האתגר הוא בראש וראשונה אתגר תכנוני: כיצד יהיה ניתן לפתח את האזור שיכלול גם הגדלה של אזורי אחסון עבור יבוא התזקיקים אשר יחליפו את המפעלים, הגדלת קיבולת הנמל שכדי שיוכלו לקבלם וקביעת מועדים קונקרטיים לפינוי התעשיות הישנות.
בנוסף, אזור זה נמצא בשפך נחל הקישון אשר יושפע ישירות הן מעליית מפלס הים והן מהתגברות אירועי הגשם הקיצוניים אשר חזויים להביא לכמויות נגר גבוהות במיוחד ומאיימות להציף את האזור. כל זאת בנוסף לטיפול מיידי של הבעיות הקיימות היום בזיהום האויר הקיים עד לפינוי תעשיות אלו.
אך האתגרים לא מסתיימים רק בנושא הזיהום במפרץ חיפה. רצועת החוף של חיפה דורשת טיפול דחוף הן בגלל הארוזיה המוגברת לאורך כל הרצועה, בעיית הנגישות לחופים והבינוי והפיתוח לאורכה, כמו כן יש לטפל ביעילות התחבורה הציבורית והפליטות מרכבים בעיר. וכמובן, הבעיה שנהפכה להיות סמלה של העיר, בעיית הטיפול בחזירי הבר.
במסגרת סקר שנעשה בעמותת "אדם טבע ודין", נשלחו כבר בחודש ספטמבר 2023, כאשר נראה היה שהבחירות המקומיות ממש בפתחנו, פניות למועמדים לראשות עיר לקבלת עמדתם בנוגע לנושאים סביבתיים ואקלימיים. מבין שני המועמדים הרצים לסיבוב השני בחיפה ענה על הבקשה רק המועמד יונה יהב.
6 צפייה בגלריה
מכולות ליד שמורת טבע. פארק המתוכנן בקישון
(הדמיה: בולד 3 די בע"מ, עבור רשות נחל הקישון)
מר יהב ענה בפירוט על כל השאלות שהצגנו בפניו. תשובתו נתנה דגש לשני נושאים עיקריים: היערכות לאירועי חירום כדוגמת שריפות והכנת מטרופולין חיפה להשלכות משבר האקלים. מר יהב הצהיר כי בכוונתו לשתף פעולה עם הארגונים הסביבתיים, תוך בניית מערכת יחסי אמון ועבודה על מנת להיערך בצורה הנכונה.
העבודה תחל במיפוי הסיכונים ולאור תוצאות המיפוי יוכנו תוכניות פעולה ויותאמו תשתיות. פעולות אלו יכללו מיפוי האוכלוסיות הפגיעות לאירועים אלו; דגש על טיפול בחורש טבעי לצמצום הסיכון משריפות יער ועם זאת נטיעת עצים להקלה על עומסי החום; מיתון הסכנה מהצפות המפרץ ונחל הקישון; קידום תכנית אב לניהול נגר וניקוז, שמירת הסביבה החופית נקייה מבניה ופתוחה לכלל הציבור, הטמעת גגות ירוקים בעיר, הגדלת אחוזי הפרדת האשפה; עידוד שימוש בתחבורה ציבורית על ידי הוספת תחנות עצירה; הוספת שבילי אופניים וחישמול התחבורה הציבורית; שימור ופיתוח פארקים ציבוריים; והתחייבות לשקיפות ושיתוף ציבור במהלכים תכנוניים.
בנושא האקוטי בחיפה, של זיהום האור, התחייב מר יהב "להמשיך לפעול ללא לאות לצמצום זיהום האויר ממפעלי מפרץ חיפה על ידי הקדמת יישום התוכנית לפינוי מפעלי מפרץ חיפה (תמ"א 75) תוך שיתוף פעולה עם יתר ערי המפרץ, למטרה זו. בתקופת הביניים בכוונתי לעמוד על אכיפה דווקנית של הדין על המפעלים המזהמים ובראשם בז"ן". בנוסף התחייב לצמצום הפליטות על ידי עידוד שימוש ברכבים חשמליים או היברידיים והגבלת כניסת רכבים מזהמים.
ממר דוד עציוני לא התקבלה תשובה למכתבינו.
כותבת המאמר: אורלי בביצקי מנהלת חוסן אקלימי באדם טבע ודין.
