במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' בה חשופה מדינת ישראל לאלפי טילים הנורים אליה מצפון ומדרום, ועל הממשלה לוודא לצד ניהול המלחמה את רציפות תפקוד משק האנרגיה.
הרי לא ייתכן מצב בו אין למישהו חשמל, גז טבעי, דלק למכוניות ואו גז בישול. זו הציפיה ובצדק של אזרחי המדינה. זה גם הדבר שמאפשר לגלגלי המשק להמשיך להסתובב, דבר שהוא קריטי בעת מלחמה, על מנת למנוע משבר כלכלי ביום שאחרי.
משק האנרגיה, בכל הקשור למוצרי נפט- בנזין, סולר, דלק מטוסים, גז בישול וביטומן (חור גלם לייצור אספלט), נסמך כיום על ייבוא באמצעות אוניות ממדינות שיש להן נפט גולמי, זיקוק הנפט המיובא בבתי הזיקוק במפרץ חיפה ובאשדוד, ואחריו פיזור תוצרי תהליך הזיקוק מאשדוד וחיפה באמצעות מכליות כביש לכלל הצרכנים ברחבי הארץ.
במבחן התוצאה, נכון לעכשיו, לאחר חודשיים של מלחמה - הרציפות התפקודית נשמרת.
אך עלינו לשאול את עצמנו ביושר האם זהו הפתרון הנכון לטווח הארוך? ואף למערכות רחבות יותר במידה וחלילה יהיו?
בוועדת המנכ"לים שהובלנו בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בשנים 2020-2021 סברנו שיש בנמצא פתרון נכון יותר, ואף היום לטעמי הוא עדיין נכון. במקום להסתמך רק על ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בארץ, ניתן לשנות אסטרטגיה ולייבא באופן ישיר את המוצרים הסופיים, כאמור- בנזין, סולר, דלק מטוסים, גז בישול וביטומן.
את כל אותם מוצרים ניתן לייבא משורה של בתי זיקוק ברחבי העולם באמצעות מספר רב של נקודות פריקה של אוניות, מצפון הארץ ועד דרומה, ומשם להוליכם בצנרת תת-קרקעית לאתרי אחסון מוגנים, שימוקמו באזורים מרוחקים מאוכלוסייה.
באתרי האחסון ניתן יהיה להחזיק כמויות גדולות של חומרים, שיאפשרו בעת הצורך רציפות תפקודית, אף במצב בו במשך שבועות ארוכים לא תהיה אפשרות לייבא מוצרים מסיבה כזו או אחרת.
מאתרי האחסון שימוקמו בנקודות נגישות לצירי תחבורה ראשיים, יצאו מכליות הכביש, שיפזרו את המוצרים לכלל הצרכנים ברחבי הארץ.
זו למעשה תפיסת ההפעלה העומדת בבסיס התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה שאושרה בהחלטת ממשלה (החלטה מספר 1231) ואותה מקדמים בימים אלה משרדי הממשלה, בריכוזה של המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה.
קראו עוד:
במפרץ חיפה החדש תופסק פעילותם של התעשייה הפטרוכימית- בז"ן, וחוות מיכלי הנפט של חברת תש"א בקרית חיים, ובמקומם האזור יפותח לצורכי מגורים, תעסוקה נקיה ושטחים ירוקים.
המפרץ יחובר ברשת רכבות מהירות למרכז הארץ, יוקמו בו אזורי היי-טק, בית חולים חדש בקרית אתא, ופארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון מ"אגמי נשר" ועד "מעגנת שביט" ושפך הקישון, שיהיה גדול פי אחת וחצי מפארק הירקון שבגוש דן. לא פחות חשוב - מעבר לפיתוח החברתי-כלכלי-סביבתי המתבקש של המרחב, יקטנו בצורה משמעותית מאוד הסיכונים הסביבתיים השונים, בשל הוצאת מרבית התשתיות הפטרוכימיות מהמפרץ.
יישומה של התוכנית לפיתוח המפרץ היא win-win לכל הצדדים: תושבי המפרץ שיזכו לחיות סוף סוף במרחב מופחת זיהום וסיכונים, אבל גם למשק האנרגיה, שיזכה להקמה של תשתיות חדשות ומוגנות, העומדות בסטנדרטים הסביבתיים והבטיחותיים המחמירים ביותר, שיאפשרו רציפות תפקודית בשגרה ובטח בשעת מלחמה, מורכבת ככל שתהיה.
הכותב הוא ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה.
