כרמית לוי, תושבת קרית טבעון, הפכה למוקד לפניות של אימהות לילדים חולי סרטן. הפניות רבות ומגוונות, וכרמית מתבקשת לא אחת לסייע בהרמת אירוע יום הולדת, בר מצווה בכותל, גיוס זמר ועוד.
כרמית מכירה מקרוב את מחלת הסרטן. לפני 4.5 שנים אצל בתה, אז רק בת ארבע, התגלה גידול בכליה, והרופאים החליטו על הסרה מלאה של הכליה. באותו זמן, בעלה של כרמית, נפגע ברגלו והושבת מפעילות. האם מצאה עצמה בנקודת שבר, ממנה אפשר היה רק לעלות.
"שנתיים לפני שהבת שלי חלתה, חברה שלי, אמא לחמישה ילדים חלתה בסרטן ונפטרה לצערנו", מתארת כרמית, "שנה וחצי אחרי זה קיבלתי את זה בבית שלי. הבת שלי חזרה מהגן עם כאבי בטן. עלינו לבית החולים וגילו גידול בכליה ונאלצו להסיר את כל הכליה בשלמותה. אנחנו נמצאים בביקורות מאז ברמב"ם אבל הילדה היום בת 8, בסדר גמור רק אסור לה לעשות ספורט אתגרי".
כשבעלה מגובס בשל הפגיעה רגל, והבת אחרי ניתוח הוצאת כליה, כרמית החליטה כי להתמוטט זו לא אפשרות ואפשר להמשיך רק קדימה.
כרמית: "בנה של חברה טובה שלי מטבעון, חלה בסרטן והוא בן 18. ליוויתי אותם במהלך המחלה. החברה רצתה לעשות יום הולדת לבן ואני התנדבתי לעשות את המסיבה. בעזרת תרומות של חברים טובים הרמתי יום הולדת כמו שהוא רצה. אמרתי: 'מה שתרצה ילד, תקבל'. וכך היה, הוא רצה זמר, מוסיקה, תקליטן. הלכתי באותו ערב לבר מצווה ופתאום הופיע אותו זמר שהילד רצה. ראיתי בזה סימן. פניתי לזמר ושאלתי אם הוא מוכן להתנדב לאירוע. הזמר בא והאירוע הצליח. לצערי הילד בהמשך נפטר" .
עקבות האירוע והסיוע למשפחת חברתה, הגיעו בקשות לאירועים נוספים וכרמית החליטה לקדם מיזמים עצמאיים לחיזוק משפחות. כרמית: אני מורה לספרות בבית הספר ברנקו וייס. חשבתי שיהיה נחמד לפנק את האימהות במחלקת אונקולוגיה בה אנו באים לביקורות. אמרתי לאימהות שפגשתי שם שיבואו ליום פינוק אצלנו, והם באו וזכו לתספורת וטיפול בבית הספר. התלמידים שמחו לשמח ולשמוע את האימהות. האימהות נהנו וכל העצימו והתעצמו".
אימהות נוספות שמעו על כרמית ופועלה והאירועים נמשכים. כרמית: "אני עכשיו שוקדת על אירוע בר מצווה בכותל שהתנדבתי לסייע למשפחה. ארגנו ימי הולדת, דאגנו לגייס את יובל המבולבל ולקיים מסיבה פרטית אחרי השתל עצם. העשייה רבה".
האם מצאת מה יכול לחזק במיוחד משפחות המתמודדות עם המחלה?
כרמית: "ברגע שמודיעים לך שהילד שלך חלה, אתה מחפש לקבור את עצמך באדמה. אני אומרת למשפחות שאפשר לראות את זה אחרת. כמו שאנשים שיוצאים למסע אחרי צבא, ולא יודעים מה יהיה במסע הזה, גם במקרה זה, אנו יוצאים למסע, ויש להצטייד בהרבה אופטימיות ולהבטיח לא ליפול. לא היה לי פשוט באותה תקופה עם הילדים והבעל שהיה מושבת. אבל לא שכחתי לחייך ולשמוח על מה שיש.
"חשובה מאד האופטימיות ולהיות שמחה ולהודות על מה שיש. חשוב להסביר לאנשים כי שאתם שומעים כי חבר או קרוב משפחה חלה בסרטן, לא להתרחק, אלא להיפך, לבוא ולחבק, ולעודד. לא להיעלם. להתגבר על אי הנעימות. זו מחלה שהפכה לנפוצה ויש ללמוד כיצד להתמודד ולנהל אותה. מעבר לאנשים, הרשויות והגופים השנים חייבים לסייע למשפחות עם ילדים חולי סרטן ולהעניק להם את המגיע להם. הקמתי מיזם לסייע למשפחות לקבל סיוע בשיעורים פרטיים, בדברים חשובים. כיום הרשויות מסייעות רק למי שרשום כנתמך רווחה, וזו חשיבה לא נכונה. יש הרבה מה לעשות, ונמשיך לסייע ככל הניתן, ונחזק אחד את השני".
"מרכז אלון" הינו בית ספר תיכון לחינוך מיוחד עבור בני נוער בגילאי 15-21 בעלי קשיים רגשיים ו\או התנהגותיים, בעיות קשב וריכוז ולקויות למידה. תלמידים אלה, בעלי צרכים מיוחדים, מתקשים להיקלט במסגרת מערכת החינוך הרגילה ופעמים רבות נפלטים ממנה לאחר שנים רבות של תסכולים. הצוות ב"מרכז אלון" מורכב ממורים לחינוך מיוחד, תראפיסטים באומנויות ופסיכולוגים אשר הוכשרו לתפקידם בהתאם לרוח והגישה המקצועית המיוחדת של בית הספר.
מלבד פניות של משפחות באופן פרטי לכרמית, כרמית יצרה קשר עם עמותת זכרון מנחם לקראת יום המעשיים הטובים והציאה להם להגיע לבית סיפרה מרכז אלון שבקיבוץ אלונים ולערוך יום תרומת שיער אך בשל הקורונה פעילות זאת לא יצא לפועל ובמקומה כרמית הציעה לעמותה שיגיעו אמהות ליום כיף בכיתתה. לאירוע הגיעו כ - 20 אמהות לילדים חולי סרטן וכרמית דאגה לפנקם בלק ג'ל , תיספורות, צבע , פסים, ארוחת בוקר מפנקת ושלל מתנות, ביחד עם מספר אנשים טובים שלקחו חלק מיום זה
האמהות יצאו יפות ונרגשות עם סוללת אנרגיה מוטענת. חשוב לציין ולהוסיף שתלמידה של כרמית מהחינוך המיוחד (נוער בסיכון) היו חלק בלתי נפרד מהפקת האירוע והצלחתו ואף קיבלו שיעור חשוב לחיים על ערך הנתינה, אהבת חינם, וכי "אין דבר העומד בפני הרצון" תלמידיה של כרמית יצאו נרגשים ומסופקים ומחכים למפגש הבא.
עוד כתבות - חדשות חיפה
