עם פרוץ מגפת הקורונה חלה עליה חדשה בפניות לשירותי בריאות הנפש בישראל ובינתיים המספרים לא חוזרים לעצמם וממשיכים להיות גבוהים. המספרים מדאיגים, בממוצע הייתה עליה ב-40% בפניות הקשורות לחרדות, 30% פניות הקשורות לדיכאון, 30% בפניות הקשורות להפרעות אכילה וכמות הפונים באופן כללי עלתה בין 40 ל-50 אחוזים.
המספרים מדברים בעד עצמם, ולדברי ד"ר טטיאנה זלוז'ין, מנהלת מערך בריאות הנפש במחוז חיפה והגליל המערבי בכללית, היו סיבות רבות לעלייה אותה מערך בריאות הנפש חווה בשנתיים האחרונות.
"הקורונה הובילה למציאות חדשה של סגרים, ניתוקים של קשרים משפחתיים, לימודים מרחוק, הורים שלא עבדו וילדים שלא היו במסגרות", מסבירה ד"ר זלוז'ין ומזכירה שעבור ילדים במיוחד המפגש עם חברים הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחותם התקינה.
"אוכלוסייה נוספת שנפגעה היו המבוגרים שהיו בניתוק חברתי ומשפחתי, עוד אוכלוסייה שנפגעה הייתה של מתמודדי בעיות נפשיות שלא קיבלו מענה מהמרפאות הסגורות והתקשו להקפיד על ההנחיות, והיו גם אנשים שהגיבו בחרדות לאחר שנדבקו בקורונה, התחסנו או החלימו. כל היציאה מהשגרה ואובדן התעסוקה העלו את הבעיות הרגשיות ואת הפניות למרפאות שלנו", אומרת ד"ר זלוז'ין ומוסיפה שגם החשיפה למדיה לא סייעה, ובטח לא החשיפה לפייק ניוז.
לדבריה מוסיפה מיכל אידלמן אוחנה, מרכזת את תחום סיעוד בריאות הנפש במחוז חיפה, שלצד השיחה היום יומית בתקופת הקורונה על התחום הפיזיולוגי, חלחלה לה גם ההבנה שהקורונה טומנת בחובה גם חוויה נפשית קשה מאוד. "היינו במצב של חוסר וודאות, היום כבר ניתן לומר שעל פי מחקרים הקורונה יכולה להוביל גם לתסמינים נפשיים כמו חרדות ופוסט טראומה, פגיעה בזיכרון וחוסר יכולת לחזור לתפקוד רגיל בגלל תשישות וכאבי שרירים, דבר שהוביל לדיכאונות", אומרת אידלמן אוחנה.
המצב הצריך גמישות רבה של מערך בריאות הנפש ובכללית מחוז חיפה וגליל מערבי נמצאו באופן מידי פתרונות כדי להמשיך ולספק את המענה עבור האוכלוסיות השונות. "היו אנשים שפחדו לצאת מהבית ולקבל טיפול, אז טיפלנו בלא מעט מהם מרחוק. הבנו שעבורם הבית הוא המקום הבטוח ונערכנו בהתאם", אומרת אידלמן אוחנה.
"הבנו שגם אנשים שנמצאים בבריאות שלמה ולא חוו חרדה קטנה בחייהם נתקלים כעת במצבים שמצריכים טיפול, אז הקמנו מערך שלם של תמיכה נפשית לצד התמיכה הפיזית וגם לצוותים היה עומס גדול אותו לא חוו קודם לכן. היינו שם באופן מוחלט במאה אחוז. הגענו להוסטלים ולמסגרות השיקום כדי לספק את הזריקות והציוד הנדרש, ערכנו הדרכות וריענון נהלים והקמנו מערך חיסונים בחדר מיוחד שפינינו לשם כך במרכז לרפואה יועצת זבולון", מספרת אידלמן אוחנה.
גם כשהגל החמישי מאחורינו – הטיפולים מרחוק נשארו
אין ספק שהקורונה גבתה מחיר כבד ממטופלים כמו גם מהצוותים הרפואיים, אך היא גם הובילה לכמה שינויים מבורכים שבכללית אימצו גם הרבה לאחר שהגל החמישי נגמר. "בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי ישנו שירות של שלוש שיחות עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט לכולם, בין אם יש רקע בבריאות הנפש או לא", מסבירה ד"ר זלוז'ין.
"יש קו פתוח לעובדים הדרכות לאוכלוסיות מבוגרות לשימוש בטכנולוגיות השונות והתערבות במשבר בילדים בזום. בקרוב נצא בפרויקט אשפוז בית, רופא, אחות ועובדת סוציאלית יגיעו לבית המטופל שהטיפול מתאים עבורו, יבצעו הערכה, יבנו תוכנית טיפול ויבצעו ביקורים כדי להוביל אותו לשיקום ואיזון תרופתי", מספרת ד"ר זלוז'ין ומוסיפה שלחלק מהאנשים ישנה תחלואה פיזית שאינה מטופלת, "אז הטיפול כולל חיבור למרפאה הראשונית לאיזון המצב הבריאותי".
האמצעים הדיגיטליים התקדמו מכורח המציאות וכיום יש למבוטחים שלל אפשרויות לפנות ולקבל טיפול ממערך בריאות הנפש. "שירות התרופות עד הבית השתפר עוד יותר, נבנו קבוצות הומוגניות לטיפולים קבוצתיים ואנחנו בתקווה שמשרד הבריאות יתקצב באופן ראוי את קופות החולים שכן היום רוב התקציבים עוברים לבתי החולים בעוד שרוב המטופלים נמצאים בקהילה, חווינו עליה גדולה בפניות ואנחנו על אותם התקנים כמו לפני הקורונה".
נלחמים בסטיגמה ומביאים את בריאות הנפש לקהילה
אחת המטרות של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית היא להפחית את הסטיגמה על בריאות הנפש, בוודאי כעת לאחר הקורונה. "יש לנו מרפאה מקצועית בקניון, זה נגיש ולא סטגמטי, אפשר לשתות כוס קפה לפני שמגיעים למרפאה, זה נראה אחרת", אומרת אידלמן אוחנה.
היא מוסיפה ואומרת שהקורונה סייעה לצוותים להיות משופשפים יותר, "אף פעם אי אפשר לדעת איזה וירוס יופיע ומה יהיו ההשלכות שלו, אבל אחרי שנתיים פלוס כאלו שהתמודדנו עם כל מיני מצבים, אפשר לומר שאנחנו יודעים יותר מה לעשות ובטח יודעים איך להיערך. חשוב להיות גמישים ופתוחים והעברנו גם לצוותים קורסים להתמודדות וחוסן נפשי. נכנס לנו טיפול מרחוק של CBT, אם לא הקורונה לא היינו חושבים על האפשרות ואנחנו נמשיך עם זה, נמשיך כי זה היה מוצלח", היא אומרת ומסכמת שהיתרון הגדול ביותר שתקופת הקורונה סיפקה לעולם הרפואה היא היכולת לצאת מהחדר, "אנחנו חוזרים לשגרה אבל גם למדנו לזרום, להתמודד ולהתגמש, צוותי בריאות הנפש מתמודדים בכל יום עם דברים קשים מאוד, קיבלנו עוד כלים להתמודדות ועמדנו בעומס וזה מה שחשוב".
לאחרונה השתתפה אידלמן אוחנה בכנס של ארגון הבריאות העולמי והיא חלק מקואליציה של אנשי בריאות הנפש מאירופה וישראל, "זה היה מרגש מאוד, כי סוף סוף מתייחסים גם לצד הנפשי, אנשים הבינו על סמך מה שקרה להם, שבריאות הנפש היא חלק מבריאות איתנה".
